מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה קורלציה בין שינויים בערכי HbA1c ובין התפתחות נפרופתיה, אך לא רטינופתיה, בחולים עם סוכרת מסוג 2.
ממחקר שפורסם לאחרונה עלה כי וריאביליות בערכי HbA1c הינו גורם סיכון בלתי-תלוי להתפתחות רטינופתיה סוכרתית ונפרופתיה בחולים עם סוכרת מסוג 1, כמו גם מיקרואלבומינוריה בחולים עם סוכרת מסוג 2. במסגרת העבודה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון לעומק את הקשרים הללו במדגם גדול יותר של חולים עם סוכרת מסוג 2 ממחקר RIACE (Renal Insufficiency and Cardiovascular Events).
המדגם כלל קרוב ל-16,000 חולים עם סוכרת מסוג 2. לצורך הסקירה הנוכחית, החוקרים התמקדו ב-3-5 ערכי HbA1c מ-8,260 חולים (52.6% מכלל מדגם RIACE) שנאספו במהלך תקופה של שנתיים לפני שהמשתתפים נכנסו למחקר.
חציון גיל המשתתפים עמד על 68 שנים וחציון משך סוכרת עמד על 14 שנים. ממוצע ערכי HbA1c ווריאביליות HbA1c חושבו עבור כל מטופל.
חציון ערכי HbA1c מד על 7.57% (בטווח 6.86%-8.38%) עם סטיית תקן ממוצעת של 0.46% (בטווח 0.29%-0.74%).
שילוב סטיית התקן של ערכי HbA1c עם ממוצע ערכי HbA1c עמד בקורלציה עם מיקרואלבומינוריה ומחלת כליות כרונית בשלב 1-2 וגורם מנבא בלתי תלוי למאקרואלבומינוריה, ערכי eGFR ירודים, ומחלת כליות כרונית בשלבים 3-5, בעוד שערכי HbA1c הממוצעים לא עמדו בקורלציה עם תוצאים אלו. קורלציה הפוכה תועדה עם רטינופתיה סוכרתית.
מסקירה זו עולה עדות ראשונה לכך שקיים ספקטרום רחב של קשרים בין ממוצע ערכי HbA1c ווריאביליות ערכי HbA1c ובין סיבוכים מיקרווסקולאריים בחולים עם סוכרת מסוג 2, מכן עולה כי מנגנונים שונים עשויים לעמוד בבסיס הקשר בין אבנורמליות מיקרווסקולארית בחולים אלו.
בחולים עם סוכרת מסוג 2, וריאביליות בערכי HbA1c קשורה עם אלבומינוריה ומחלת כליות כרונית, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לסיבוכים מיקרווסקולאריים. מנגד, וריאביליות בערכי HbA1c אינה קשורה עם רטינופתיה סוכרתית, וסיבוך זה תלוי בעיקר בערכי HbA1c.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!