מקור: דוברות בי”ח בלינסון

מחקר שנערך בראשותו של ד”ר אברהם וייס, סגן מנהל המחלקה הגריאטרית בבילינסון, בדק האם יש קשר בין רמת הכולסטרול של קשישים מאושפזים לבין תוחלת חייהם.

לאור ממצאי מחקר נוסף בו נמצא כי, קשישים עם עודף משקל, שרדו יותר מכיוון שהיו להם מאגרי אנרגיה שסייעו להם להתמודד במצבי דחק, הוחלט לבדוק את סוגיית הכולסטרול הגבוה בקשישים מתוך הנחה שיתכן כי גם הקשר ה’מסורתי’ בין רמות כולסטרול גבוהות ותמותה הנכון ביחס לאנשים בגיל הביניים, אינו בהכרח נכון בקשישים.

במשך 5 שנים נבדקו כ- 500 קשישים מאושפזים בגיל ממוצע של 82 שנים שתפקדו באופן עצמאי במחלקה הגריאטרית. באמצעות בדיקת דם נבדקה רמת הכולסטרול ורמת החלבון (אלבומין) בעת האשפוז. צירוף המדדים יכול לשקף מצב תזונתי תקין. בנוסף, האחיות דיווחו על תפקודם של הנבדקים בתחומים של: עצמאות תפקודית, חיוניות כללית, עלייה ו/או ירידה במשקל ורמת התקשורת.

משתתפי המחקר לא טופלו לפני ובמהלך המחקר בתרופות להורדת הכולסטרול (הואיל ואלה לא היו עדיין בשימוש נרחב), ולכן ניתן היה לאמוד במדויק את השפעותיו של רמת הכולסטרול בדם על בריאותם ובהמשך – גם על שרידותם של הנבדקים.

רמת כולסטרול גבוהה ידועה כגורם סיכון בריאותי לתחלואה ותמותה בעיקר בגין טרשת עורקים  הגורמת למחלות לב, ולמחלות כלי דם עם פגיעות מוחיות, כליתיות, בגפיים ובאברים נוספים, בעיקר בגילאי הבינים, כאמור (64-35).

ממצאי המחקר הפתיעו כיוון שמסתבר שבקשישים הממצאים מראים אחרת:

ככל שרמת הכולסטרול הייתה גבוהה יותר בדמם של הקשישים, כך האריכו ימים יותר מעמיתיהם עם רמות כולסטרול נמוכות או אף תקינות ביחס לנורמה המקובלת!

ד”ר אבי וייס… :” ממצאי המחקר מפתיעים, אנו משערים כי ברמה מסוימת של כולסטרול, מעל הרמה התקנית המקובלת (200 מ”ג% בדם) ישנו, אצל חלק מן הקשישים, במקטע הכולסטרול המוכר כ”כולסטרול הרע” מעין “כולסטרול צף”. זהו כולסטרול המסייע להגנה מפני הסתיידות העורקים, בקרב קשישים המאריכים ימים. הסבר חלופי נוגע למצב התזונתי. הן רמת הכולסטרול והן רמת האלבומין ידועים כמדדים תזונתיים טובים בכלל  וגם בקשישים. העובדה שבקרב הקשישים ששרדו זמן רב יותר במשך תקופת המעקב,  הן רמות האלבומין והן רמות הכולסטרול היו גבוהות יותר מרמזת על כך שהמצב התזונתי ואף הבריאותי-רפואי היו טובים ומשופרים יותר בקרב השורדים. כך יכולים היו להתמודד ביתר הצלחה עם מצבי חולי ודחק “.

לדברי ד”ר וייס הכולסטרול ה”רע” הוא לא בהכרח כזה, כיוון שיכול, אצל מקצת מן הקשישים, לסייע במניעת הסתיידות העורקים. בנוסף, בעת מצבים של חולי ומצוקה, הגוף מנצל אנרגיה זמינה, היכולה אז לסייע לו. ייתכן, שבמצב בו קיימת רמת כולסטרול, הגבוהה במעט מן הנורמה המקובלת, יהיה צורך לשקול שיקולים מעמיקים יותר ביחס לטיפול. ממחקר זה לא ניתן להסיק האם טיפול להורדת רמת הכולסטרול בקשישים אינו עוזר להם או אף מיותר. הדבר מחייב, כמובן, מחקרים נוספים, רחבי היקף, באוכלוסיה זו.

הערת המערכת: המימצא מעניין אבל נראה שיהיה זה מוקדם מידי להסיק מסקנות אופרטיביות באשר להפסקת או מניעת טיפול בחולים קשישים עם LDL גבוה, ויש ודאי מקום למחקר התערבותי שישווה בין מתן טיפול להמנעות מטיפול או פלצבו באוכלוסיה זו.