להלן עדכון שנשלח מטעם פארמה ישראל המסכם את הכנס השנתי שהתקיים היום:

על רקע ההאטה הכלכלית בישראל, פארמה ישראל, ארגון הגג של חברות תרופות המקור בישראל, קיימה היום, ה-7.1.13, במלון דן אכדיה בהרצליה, כנס שעסק בצורך בתכנון כלכלי ארוך טווח של שירותי הבריאות בתקופה של האטה כלכלית. בכנס השתתפו בכירי מערכת הבריאות, ביניהם פרופ’ רוני גמזו מנכ”ל משרד הבריאות (בתמונה), פרופ’ מור יוסף מנכ”ל הביטוח הלאומי, רן סער מנכ”ל מכבי שירותי בריאות, וכן כלכלנים ואנשי אוצר כדוגמת משה בר סימן טוב סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

בפאנל שעסק בשאלה כיצד ניתן להפוך את ההוצאה הלאומית לבריאות להשקעה, אמר פרופ’ גבי בן נון, המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון: “בחינה ארוכת טווח של ההוצאה הלאומית לבריאות מלמדת שנתח מרכזי מהוצאה זו מהווה השקעה התורמת לצמיחה של הכלכלה, מקבלי ההחלטות חייבים לקחת זאת בחשבון כאשר הם עוסקים בתקציב הבריאות. לתחלואה יש השפעה ישירה על אבטלה ועל הצמיחה הכלכלית. כך למשל: העומס הכלכלי הגדול של תחלואת בריאות הנפש מוכר כיום בכל העולם המערבי  – קיים קשר ישיר בין תחלואה נפשית לבין אבטלה, פשע ואלימות. לעומת זאת, ההוצאה הלאומית לבריאות הנפש מהווה כיום כחצי אחוז בלבד מהתמ”ג בעוד עלות תחלואה נפשית במדינות OECD עומדת כיום על 3-4%. ”

“אנו חיים בעידן בו אנו מודדים השקעה אל מול תפוקה. חשוב להשקיע בבריאות ולעשות זאת במקומות הנכונים. מהי השקעה נכונה בבריאות? קשה לבודד השקעה מתוצאה ובבריאות הקושי אף גדול יותר, כיוון שהשקעה כלכלית בבריאות אינה באה לידי ביטוי כתוצאה כלכלית”, כך פרופ’ שלמה מור יוסף, מנכ”ל המוסד לביטוח לאומי.

פרופ’ חיים ביטרמן, הרופא הראשי של כללית שירותי בריאות, התייחס לעבודת ועדת סל התרופות וציין כי “הרחבת התקצוב של הסל הייתה פותרת את כל הבעיות, לא נדרשת תוספת ענקית על מנת שכל הטיפולים והטכנולוגיות המשמעותיות ייכנסו לסל הבריאות. יש לדאוג ליצירת סל שוויוני וזאת על ידי מימון רחב יותר לסל, לצד פיתוח מודלים ופתרונות נוספות כדוגמת הסכמי חלוקת סיכון”.

מנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ רוני גמזו אמר בכנס כי “אנו עדים לאינפלציה של עלויות במערכת הבריאות הפרטית, שמשפיעה על תפקוד המערכת הציבורית ואופן מתן השירותים בה. משרד הבריאות מספק לציבור שירותים בעלות של 35 מיליארד שקל. עם זאת, לצערי עדיין קיים פער בין השירותים שאנו מספקים לבין תדמית הטיפול במערכת הציבורית. חווית השירות היא נושא שהמשרד מטפל בו כחלק מסדר היום הנוגע לטיפול הרפואי. בשנתיים שאני מכהן כמנכ”ל המשרד השגנו שיפור בהובלת שינויים במערכת ובנוכחות גדולה יותר של המשרד בדיונים בממשלה ומול משרד האוצר. עם זאת, מבחינתי אחד הכישלונות הגדולים של המשרד הינם תוספת המשאבים למערכת הבריאות בדמות אלף המיטות שנוספו לבתי החולים, מדובר בתוספת שאינה מספקת ובקושי מכסה את הגידול באוכלוסייה”.