התועלת של טיפול בחסמי ביתא בחולים מאושפזים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Thorax)

בכתב העת Thorax פורסם מאמר בו מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהם עולה כי בחולים עם מחלת לב איסכמית, אי-ספיקת לב או יתר לחץ דם, ניתן להמשיך בבטחה את טיפול בחסמי ביתא בעלי פעילות סלקטיבית לקולטן β1 במהלך האשפוז בשל מחלת ריאות חסימתית כרונית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות לפיהן טיפול בחסמי ביתא משפר את שיעורי ההישרדות בחולים עם מחלת לב איסכמית ואי-ספיקת לב, ואינו מצוי בשימוש מספק בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית. העדויות בנוגע לטיפול האופטימאלי בחסמי ביתא במהלך התלקחות חדה של מחלת ריאות חסימתית כרונית חלשות במיוחד.

החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי שכלל חולים בגילאי 40 ומעלה עם מחלת לב איסכמית, אי-ספיקת לב או יתר לחץ דם, שאושפזו בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית בתקופה שבין 1 בינואר, 2006 ועד 1 בדצמבר, 2007 ב-404 בתי חולים ברחבי ארצות הברית. הם בחנו את הקשר בין טיפול בחסמי ביתא ובין תמותה באשפוז, הנשמה מכאנית לאחר היום השני לאשפוז, שיעורי אשפוז מכל-סיבה לאחר 30 ימים ומשך האשפוז.

מבין כ-35,000 חולים שענו על הקריטריונים להכללה במחקר, 29% טופלו בחסמי ביתא במהלך שני ימי האשפוז הראשונים, כולל 22% שטופלו בחסמי ביתא סלקטיביים ו-7% שטופלו בחסמי ביתא לא-סלקטיביים. החוקרים לא מצאו קשר בין טיפול בחסמי ביתא ובין תמותה באשפוז, אשפוזים חוזרים תוך שלושים ימים או הנשמה מכאנית מאוחרת. עם זאת, בהשוואה לחסמי ביתא בעלי פעילות סלקטיבית לקולטן ל-β1, טיפול בחסמי ביתא לא-סלקטיביים לווה בסיכון מוגבר לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים (יחס סיכויים של 1.25).

החוקרים כותבים כי עד לפרסום עדויות נוספות בנושא, נראה כי חסמי ביתא בעלי פעילות סלקטיבית לקולטן β1 עדיפים על טיפול בחסמי ביתא לא-סלקטיביים.

Thorax. 2012;67(11):977-984

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה