מחקר חדש מה-NEJM מצביע על עובדה אולי לא מפתיעה אך חשובה: הרופאים נותנים פחות אימון במחקרים שממומנים ע”י תעשיית התרופות.

החוקרים מציינים ברקע למאמר כי השפעת אופן המימון של מחקרים על התוצאות של המחקרים אינן מובנות וידועות היטב. לפיכך הם ביקשו לבחון באיזו מידה התמיכה הכספית במחקר משפיעה על תגובת הרופאים למימצאי מחקרים שנעשו בכמה רמות הקפדה שונות של מתודלוגיה.

החוקרים הציגו בפני 503 רופאים פנימאים מוסמכים אבסטרקטים שתוכננו על ידם שתארו מחקרים קלינים על 3 תרופות היפותטיות. המחקרים שהוצגו הוגדרו ע”פ אופן התכנון כבעלי רמת מתודולוגית גבוהה, בינונית או נמוכה, וכל מחקר כלל גם אחד מ-3 הודעות גילוי נאות אודות אופן המימון של המחקר: חברת תרופות, משרד הבריאות, או אף אחד מהם. האבסטרקטים חולקו באופן רדנומלי (בין רמות המתודלוגיה השונות ואופן המימון). המשתתפים במחקר ענו על שאלון משוב שבו הביעו את התרשמותם לגבי אמינות מימצאי המחקר, הביטחון שלהם בתוצאות ומידת הנכונות שלהם לרשום את התרופות שהוצגו במחקרים.

מבין הרופאים שאליהם פנו החוקרים נענו 269 (53.5%) שמילאו את השאלונים. נמצא שרופאים דיווחו שהם ימעטו לרשום את התרופה שנחקרה במחקרים שהוגדרו כבעלי מתודולוגיה נמוכה בהשוואה למחקרים בעלי מתודולוגיה בינונית (יחס של 0.64 בטווח בר סמך שבין 0.46-0.89, עם p=0.008) , והם היו מוכנים יותר לרשום את התרופה בהתייחס למחקר שהוגדר כבעל מתודולוגיה מחקרית טובה. (יחס של 3.07 בהשוואה למחקרים באיכות מתודולוגיה בינונית בטווח בר סמך של 2.18-4.32 ו-P<0.001).

האפקט של מימון המחקר ע”י חברת תרופות בהשוואה למחקר ללא מימון חיצוני הוביל את הרופאים להוריד את מידת האמינות של המחקר (יחס של 0.63, בטווח של בין 0.46-0.87 , ו-p=0.006), והביטחון שלהם בתוצאות גם היה נמוך יותר (יחס של 0.71, טווח של 0.51-0.98, p=0.04), ומידת הנכונות שלהם לרשום את התרופה ההיפוטתית הייתה גם קטנה יותר (יחס של 0.68, בטווח של 0.49-0.94 , P=0.02).

הנכונות של הרופאים לרשום את התרופה שנחקרה במימון של חברת תרופות הייתה רק חצי מזו שהייתה במידה והמחקר היה ממומן ע”י משרד הבריאות (יחס של 0.52, טווח בר סמך של 0.37-0.71 , p<0.001).

אפקטים אלה של ירידה באימון בתוצאות מחקר הממומנות ע”י התעשיה היו עקביים בכל רמות האמינות המתודולוגית של המחקרים.

המחברים מסכמים שהרופאים מבחינים בין מחקרים באיכויות מתודולוגיות שונות, אך תמיכת התעשייה במחקרים משפיעה באופן שלילי על מידת תפישתם את האיכות המתודולוגית של המחקרים ומפחיתה את נכונותם להאמין ולפעול על בסיס מימצאי המחקרים, ללא קשר לרמת האיכות המתודולוגית האמיתית של המחקרים.

הם מציינים גם שלהערכתם למימצאים אלה עשויות להיות השלכות על תרגום מימצאי מחקרים קלינים ליישום יום יומי.

N Engl J Med 2012; 367:1119-1127

הערת המערכת:  מימצא לא ממש מעודד מבחינת התעשייה אם לוקחים בחשבון את העלויות העצומות של עשרות ולעיתים מאות מיליוני $ המושקעים בתכנון וביצוע כל מחקר כזה… יחד עם זאת כדאי לציין שרק השבוע פירסמנו תוצאות מחקר מה-Emerg Infect Dis ממנו עולה כי לחברות התרופות השפעה מהותית וניכרת הן על הנחיות טיפול המתפרסמות ע”י איגודים מקצועיים, והן על אופן היישום בשטח של הנחיות אלה, כך שנראה שלמרות אי האימון הבסיסי שקיים אולי במחקרים שמומנו ע”י התעשייה, עבודת השיווק האינטנסיבית של התעשייה מצליחה בסופו של דבר לשכנע ולשנות הרגלי וגישות של רישום תרופות של רופאים. בכל מקרה נראה שיש בהחלט מקום לשפר את מידת השקיפות והאמינות של מחקרים הממומנים ע”י התעשייה בעיני ציבור הרופאים.