חולי COPD מאושפזים עם תרומבואמבוליזם ורידי מצויים בסיכון מוגבר (Am J Med)

בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) תרומבואמבוליזם ורידי מהווה איום הרבה יותר משמעותי, בהשוואה לחולה הממוצע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Medicine.

בחולים מאושפזים עם COPD שפיתחו תרומבואמבוליזם ורידי נרשמה עליה של 70% בשיעורי התמותה באשפוז, ועליה של פי שתיים בשיעורי התמותה לאחר 30 ימים, בהשוואה לחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי ללא COPD.

ניידות מוגבלת הביאה לתוצאות חמורות עוד יותר, והחוקרים מסבירים כי חוסר-ניידות הינה חשש עיקרי בחולי COPD לאור שכיחותה גבוהה ומאחר שמביאה להכפלת שיעורי התמותה.

החוקרים ערכו סקירת נתונים אודות למעלה מ-2,488 חולים עם תרומבואמבוליזם ורידי, כולל 484 חולים עם COPD.

חולים עם COPD היו מבוגרים יותר (גיל ממוצע של 68 לעומת 63 שנים), עם שיעור גבוה יותר של אי-ספיקת לב (35.5% לעומת 12.9%) וחוסר-ניידות (53.5% לעומת 43.3%), שנעה מניידות מוגבלת ועד חולים מרותקים למיטתם.

כמו כן, בחולים אלו נרשמה עליה בשיעורי התמותה באשפוז (6.8% לעומת 4.0%) ובתוך שלושים ימים מאבחנה של תרומבואמבוליזם ורידי (12.6% לעומת 6.5%).

מסקירה נוספת של הנתונים עלה כי חוסר-ניידות הכפילה את הסיכון לתמותה באשפוז ובתוך 30 ימים.

בחולי COPD נרשמה שכיחות גבוהה יותר של טיפול ב-UFH (Unfractionated Heparin) או קומדין למניעת תרומבואמבוליזם ורידי. בסה”כ, 60% מהחולים עם COPD קיבלו טיפול מניעתי מכל סוג, בהשוואה ל-46.6% מהחולים ללא COPD.

עם זאת, החוקרים כותבים כי למעלה משליש מהחולים עם COPD לא קיבלו כל טיפול מניעתי לתרומבואמבוליזם ורידי, ממצא המדגיש את חשיבות אמצעים לשיפור איכות הטיפול באוכלוסיית חולים זו. אמצעים אלו צריכים לכלול גם מאמצים להפחתת חוסר-ניידות במהלך ולאחר האשפוז.

Am J Med 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה