מתוצאות סקר EuroASPIRE III (European Action on Secondary and Primary Prevention by Intervention to Reduce Events) עולה כי למרות ש-80% מהחולים עם מחלות לב וכלי דם מקבלים טיפול בתרופות להפחתת רמות שומנים בדם, רק ב-34% מהחולים ערכי הכולסטרול הינם בטווח היעד. התוצאות היו דומות בקרב למעלה מ-4,000 חולים שטופלו במסגרת מניעה ראשונית. מבין המטופלים הללו בסיכון-גבוה ללא מחלות לב וכלי דם, רק 42% טופלו בסטטינים. במעט למעלה מאחד מכל עשרה מטופלים במגרת מניעה ראשונית ערכי הכולסטרול עמדו בטווח ערכי המטרה המומלצים.

החוקרים מדגישים כי אין לטפל בגורמי הסיכון באופן מבודד. הם מבססים את תעדוף הטיפול ויעדי הטיפול על סך הסיכון למחלות לב וכלי דם, ומכאן הצורך באיזון כולל של הסיכון למחלות לב וכלי דם. איזון זה כולל הפסקת עישון, הרגלי תזונה בריאה ועידוד פעילות גופנית. כמו כן, יש לבחון גורמי סיכון אחרים, דוגמת יתר לחץ דם ורמות סוכר בדם, ולרופאים מחויבות לעקוב אחר מטופליהם במטרה להבטיח כי הם נוטלים את התרופות להפחתת רמות שומנים בדם.

בחולים בסיכון גבוה מאוד למחלות לב וכלי דם, ההמלצות קובעות כי יש להפחית את ערכי LDL אל מתחת ל-70 מ”ג לד”ל או בלמעלה מ-50% כאשר לא ניתן להגיע לערכי המטרה. במטופלים בסיכון-גבוה, ערכי המטרה של LDL נמוכים מ-100 מ”ג לד”ל. הטיפול האופטימאלי דורש יותר ממתן מרשם לטיפול התרופתי, אלא התאמת הטיפול לכל חולה בהתאם לערכי LDL ומדד הסיכון.

ההמלצה היא למתן טיפול בסטטינים במינון הגבוה ביותר המומלץ או במינון הנסבל הגבוה ביותר להשגת ערכי המטרה. בחולים עם אי-סבילות לטיפול בסטטינים, יש לשקול טיפול בחומצה ניקוטינית. ההמלצה בנוגע להיענות היא להעריך את ההיענות לטיפול התרופתי ולנסות לזהות את הסיבות לחוסר היענות, כך שניתן יהיה להתאים את הטיפול לצרכים של כל מטופל.

במהלך הכנס התייחסו מומחים גם לסיכונים האפשריים להתפתחות סוכרת במטופלים בסטטינים. בפברואר 2012, מנהל התרופות והמזון האמריקאי הודיע על שינוי התווית המצורפת לכל הסטטינים, תוך אזהרה מפני עליה ברמות הסוכר בדם וערכי HbA1c. במחקר JUPITER הודגמה עליה של 27% בסוכרת בחולים שטופלו ב-Rosuvastatin, בהשוואה למטופלי פלסבו, כאשר בתת-מחקר PROVE-IT TIMI 22 מצאו החוקרים כי מינון גבוה של Atorvastatin עשוי לפגוע באיזון רמות הסוכר בדם.

עם זאת, לאחרונה, החוקרים שניהלו את מחקר JUPITER ניתחו מחדש את ממצאי המחקר ודיווחו כי הסיכון להתפתחות סוכרת עם טיפול בסטטינים היה מוגבל לחולים שכבר היו בסיכון גבוה להתפתחות סוכרת, דוגמת אלו עם הפרעה ברמות סוכר  בצום, תסמונת מטבולית, השמנה חמורה או ערכי HbA1c מוגברים.

החוקרים ציינו כי הסיכון לסוכרת עלה בשיעור של 0.1% בשנה וכי הנתונים ממטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה מצאו כי הסיכון לסוכרת נע סביב אחד מכל 255 מטופלים בסטטינים. לאור התועלת המופחתת של סטטינים בחולים ללא היסטוריה של מחלת לב וכלי דם, בשילוב עם הסיכון לסוכרת, ניתן לטעון כי סטטינים ניתן באופן מופרז לחולים ללא גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. הם מציינים כ במרבית החולים מעל לגיל 50 הסיכון למחלת לב וכלי דם בתוך עשר שנים עולה על 10%, לכן קל יותר להתבסס על גיל המטופל, ולא בדיקות סקר למחלות כלי דם, כסף לקביעת הצורך בטיפול.

מתוך כנס European Society of Cardiology

לידיעה במדסקייפ