קרדיולוגיה

טיפול ב-sitagliptin (ג’נוביה) למשך 6 חודשים הביא להורדה מובהקת במשקל גוף, המוגלובין A1C וריכוז סוכר בשתן (J Clin Med Res)

ע”פ מחקר יפני חדש מה-J Clin Med Res עולה כי טיפול ב-sitagliptin (ג’נוביה) למשך 6 חודשים השיג ירידה של 0.8 ק”ג במשקל גוף, שיפור של 0.6% בהמוגלובין A1C כשיותר מטופלים היו בסוף תקופת המעקב ללא ריכוז סוכר בשתן.

המחברים מסבירים ברקע כי ג’נוביה היא אחת מהתרופות מקבוצת חוסמי ה-DPPE אשר מונעות את השבתת האינקרטינים ומעלים באופן אנדוגני את רמות האינקרטין האקטיבי. האינקרטינים כידוע מגרים הפרשת אינסולין מתאי הבטא של הלבלב ומדכאים הפרשת גלוקגון מתאי האלפא של הלבלב, תהליך המועיל בטיפול בסוכרת.

הג’נוביה אושרה לשיווק ביפן ב-2009. החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי שבו למדו על האפקטים של הטיפול במשך 6 חודשים על המטבוליזם הליפידי, לחץ דם, משקל גוף ותפקוד כלייתי בחולי סוכרת סוג 2 באמצעות אנליזה מבוססת תרשים.

השתתפו 220 מטופלים עם סוכרת סוג 2 אשר נטלו ג’נוביה למשך 6 חודשים. נכללו משתתפים שקיבלו טיפול מונותרפי עם ג’נוביה, או כתוספת לטיפול קיים או כאלה שהועברו מטיפול קודם ב- glinide לג’נוביה.

נבחרו מטופלים שהיה עליהם מידע לאורך 6 חודשים לפני ואחרי התחלת הטיפול בג’נוביה, כך שניתן היה להשוות בין התוצאות לפני ואחרי התחלת הטיפול.

נעשה מעקב אחר נתוני משקל גוף, לחץ דם, רמות סוכר בדם, המוגלובין A1C , רמות ליפידים, ו-eGFR כפי שהיו בנקודת הזמן של 6 חודשים לפני התחלת הטיפול ולאחר 6 חודשים מתחילת הטיפול בג’נוביה.

נמצא שמשקל הגוף פחת לאחר 6 חודשי טיפול ב-0.8 ק”ג, וההמוגלובין A1C ירד באופן מובהק ב-0.6% .

נמצא גם קשר הפוך מובהק בין שינוי במשקל הגוף וה-BMI בתחילת המחקר. כמו כן נמצאה קורלציה מובהקת ושלילית בין השינוי בהמוגלובין A1C ורמתו הבסיסית בתחילת המעקב.

עוד מדווחים החוקרים כי מס’ המטופלים שלא נמצאו אצלם ריכוזי סוכר בשתן היה גבוה יותר באופן מובהק לאחר הטיפול בג’נוביה.

במדדים האחרים של לחץ הדם, ליפידים , eGFR השינויים לא הגיעו לידי מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי האנליזה שבה בחנו את האפקט לאורך 6 חודשי טיפול בג’נוביה הראתה כי הטיפול מפחית באופן מובהק המוגלובין A1C , משקל גוף ורמות גלוקוז בשתן בחולי סוכרת סוג 2 יפנים.

מעבר לכך, המחקר הנוכחי הראה קורלציה מובהקת ושלילית בין שינוי במשקל גוף ו-BMI בנקודת ההתחלה של המחקר, וכן קשר מובהק ושלילי בין שינוי בהמוגלובין A1C ורמות ה-HbA1c בתחילת המחקר.

למאמר המלא

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה