מתוצאות מחקר ROMICAT II (Rule Out Myocardial Infarction Using Computer Assisted Tomography) שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי השימוש בבדיקת CT של העורקים הכליליים (CCTA או Coronary Computed Tomography Angiography) בהערכת חולים עם כאבי חזה בחדר המיון הביא להפחתת משך הזמן בו שהו החולים בבית החולים, עם עלות דומה פחות או יותר לגישה הסטנדרטית כיום.

במסגרת המחקר, שהוצג לראשונה במהלך הכנס המדעי מטעם ה-American College of Cardiology, חולקו באקראי 1000 חולים עם כאבים בחזה וחשד לתסמונת כלילית חדה, ביחס 1:1, לקבוצת התערבות שעברה בדיקות סקר באמצעות CCTA, או קבוצת טיפול סטנדרטי, כאשר ההחלטה לבירור נותרה בידי הרופא בחדר המיון.

מהתוצאות עלה כי גישה המבוססת על CCTA הפחיתה את משך הזמן הממוצע ששהו החולים בבית החולים ב-7.6 שעות, ושיעור גבוה יותר משמעותית של חולים שוחררו לביתם ישירות מחדר המיון (47% לעומת 12%, p<0.001).

לדברי החוקרים, 50% מהחולים בקבוצת CCTA שוחררו בתוך 8.6 שעות מפנייתם לבית החולים, בהשוואה ל-10% מהחולים בקבוצת ההערכה הסטנדרטית. חשוב לציין, לא נרשמו מקרים שלא אובחנו של תסמונת כלילית חדה ולא זוהו הבדלים בסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לאחר 28 ימים.

באשר לבטיחות, החשיפה המצטברת לקרינה עקב CCTA הינה 11.3 mSv, גבוה משמעותית מהחשיפה לקרינה בקבוצת הביקורת. בנוסף, נרשמה עליה בשימוש בבדיקות אבחנתיות בחולים שחולקו באקראי לקבוצת ההתערבות. עלות הטיפול המצטברת הייתה דומה בקבוצת CCTA ובקבוצת הביקורת.

לאור הממצאים, החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקת CCTA, המשמשת בשלב מוקדם בהערכה הקלינית של חולים הפונים לבתי חולים בשל כאבים בחזה החשודים לתסמונת כלילית חדה, משפרת את יעילות קבלת ההחלטות הקלינית, בהשוואה להערכה סטנדרטית בחדר המיון. יתרה מזאת, השיפור מלווה בבטיחות טובה יותר, שכן לא נרשם סיכון מוגבר למקרים של תסמונת כלילית חדה שלא אובחנה.

עם זאת, במאמר מערכת שהתייחס לממצאי המחקר הוטלה ביקורת רבה על ממצאי המחקר, ובאופן ספציפי עלו ספקות באשר לצורך בבדיקות נוספות בחדר המיון הנדרשות לאוכלוסיית חולים זו. לדברי הכותבים, בחולים עם תרשים אק”ג תקין ורמות טרופונין שליליות קיים סיכון נמוך לאירוע לבבי, ומחקרים רבים לא הדגימו כל תועלת לבדיקות נוספות בקבוצה זו. יתרה מזאת, הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר ROMICAT היה 54 שנים, ו-47% מהמשתתפים היו נשים. על-בסיס הגיל, המין וההיסטוריה של כאבי חזה בלבד, הסבירות טרם הבדיקה למחלת עורקים כלילית אינה גבוהה בחולים עם מאפיינים אלו. למרות שבדיקת CCTA הובילה לשחרור מהיר יותר של החולים מבית החולים, ניתן לשחרר חולים אלו מהר עוד יותר ללא כל בדיקות אבחנתיות, במידה וממצאי האק”ג ורמות אנזימי הלב תקינים.

N Engl J Med 2012; 367:299-308

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לעיין במחקר דומה בנושא, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine ופורסם באתרנו.