ע”פ מטה-אנליזה “רשתית” (Network Meta Analysis ) של המחקרים שבחנו את היעילות והבטיחות של נוגדי הקרישה הפומיים החדשים המתפרסמת ב-Int Angiol , המחברים מסכמים כי בהעדר מחקרים השואתיים “ראש בראש” ניתן להסיק ש-apixaban ו-dabigatran (פרדקסה) במינון 110 מ”ג פעמיים ביום מספקים את יחס התועלת/סיכון הטובים ביותר לסובלים מפירפור פרוזדורים שלא על רקע מסתמי. dabigatran (פרדקסה) במינון 150 מ”ג פעמיים ביום עשוי להיות לדעתם הטיפול המועדף במטופלים בסיכון גבוה לתסחיפים.
החוקרים ריכזו נתונים ממחקרי ה-RE-LY (שהשווה כזכור בין פרדקסה לקומדין), ה-ROCKET AF (שהשווה בין rivaroxaban (קסרלטו) לקומדין) , וה-ARISTOTLE שהישווה בין apixaban לקומדין, תוך שהם לוקחים בחשבון את התוצאות המורכבות של שבץ איסכמי, תסחיפים סיסטמיים, דימומים מג’וריים, דימומים תוך מוחיים, תמותה ואוטם שריר הלב.
תוצאות האנליזה הראו שפרדקסה 150 מ”ג פעמיים ביום הראתה עליונות במניעת שבץ איסכמי ותסחיפים סימסטמיים על פרדקסה במינון 110 מ”ג פעמיים ביום (p=0.0364) ועל קסרלטו (p=0.0388).
אפיקסבן הראה יעילות דומה לקסרלטו ופרדקסה (בשני המינונים), אך היה בטוח יותר (פחות דימומים מג’וריים) מפרדקסה 150 מ”ג פעמיים ביום (p=0.036) או קסלרטו (p=0.0002).
דימומים תוך מוחיים הופיעו בשכיחות שווה עבור כל התרופות למעט קסרלטו (סיכון גבוה יותר מאשר בפרדקסה 110 מ”ג פעמיים ביום, p=0.007).
אוטם שריר הלב הופיע בשכיחות קטנה יותר בקסרלטו ואפיקסבן בהשווא לפרדקסה בשני המינונים. (p<0.05).
החוקרים מסכמים שלא היה הבדל בתמותה מכל סיבה בתרופות השונות שנבדקו. בהעדר מחקרים השוואתיים “ראש בראש” הם מגיעים למסקנה שבהתבסס על מטה אנליזה רשתית זו , הנתונים מצביעים על כך שאפיקסבן ופרדקסה 110 מ”ג פעמיים ביום משיגים את יחס התועלת-סיכון הטובים ביותר למניעת שבץ בפירפור פרוזדורים שאינו על רקע מסתמי.
עם זאת, להערכתם, פרדקסה 150 מ”ג עשוייה להיות הטיפול המועדף למטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לתסחיף.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!