קרדיולוגיה

מקומה של אבלציה באמצעות צנתר בטיפול בפרפור פרוזדורים התקפי (מתוך כנס Heart Rhythm Society)

אבלציה באמצעות קטטר וגלי רדיו עם בידוד של ורידי הריאה אינה רק בטוחה כטיפול קו-ראשון בפרפור פרוזדורים התקפי או ממושך, אלא מביאה גם להפחתה משמעותית יותר בשיעור ההישנויות של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לטיפול בתרופות אנטי-אריתמיות, כך עולה מתוצאות מחקר RAAFT 2 (Radiofrequency Ablation vs Antiarrhythmic Drugs as First Line Therapy of Atrial Fibrillation).

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר החולים באמצעי ניטור טלפוניים, ומצאו כי לאבלציה באמצעות גלי רדיו יתרון משמעותי על תרופות אנטי-אריתמיות בהפחתת התקפי פרפור פרוזדורים. ממצאים אלו תומכים בבידוד ורידי הריאה באמצעות גלי רדיו כטיפול קו-ראשון בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי. החוקרים מציינים כי לפי הקווים המנחים בקנדה, אפשרות הטיפול הנ”ל משמשת כיום כקו טיפול שני בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי, שאינם מגיבים לטיפול בתרופות אנטי-אריתמיות.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 127 חולים שלא קיבלו טיפול קודם בתרופות אנטי-אריתמיות 87.5% עם היסטוריה של פרפור פרוזדורים התקפי והיתר עם פרפור פרוזדורים ממושך לקבוצת אבלציה באמצעות גלי רדיו בתוך 4-6 שבועות או להתחלת טיפול בתרופות אנטי-אריתמיות. בכל המקרים, התפקוד הסיסטולי היה תקין ואף אחד מהחולים לא סבל מיתר לחץ דם או אי-ספיקת לב.

מדובר בחולה מאוד סימפטומטיים, עם ממוצע של 47 אירועי פרפור פרוזדורים במהלך ששת החודשים האחרונים; עם זאת, הם היו בסיכון נמוך לאירוע מוחי, עם מדדי CHADS2 שעמדו בממוצע על 0.5 בקבוצת האבלציה ו-0.7 בקבוצת הטיפול התרופתי.

בקבוצת האבלציה, 15.2% נדרשו לאבלציה נוספת, כולל מקרה אחד בתקופת הטיפול הראשוני ותשעה במהלך תקופת המעקב. שבעה חלים (10.6%) המשיכו לקבלת טיפול אנטי-אריתמי.

בקבוצת הטיפול התרופתי, 59% נדרשו להפסיק לפחות תרופה אנטי-אריתמית אחת ו-29 חולים (47.5%) עברו אבלציה באמצעות צנתר במהלך תקופת המעקב; תרופות אנטי-אריתמיות כללו Flecainide או Propafenone.

החוקרים מדגישים כי החולים היו מאוד מחויבים למחקר, כאשר 19% מהחולים בשתי הקבוצות הקפידו על היענות מלאה לניטור הטלפוני (העברת תיעוד של התסמינים פעמיים בשבוע). בקבוצת האבלציה שיעורי ההיענות למשך לפחות 75% מהזמן עמדו על 86.4%, אל מול שיעור של 78.7% בקבוצת הטיפול התרופתי.

החוקרים מוסיפים כי כאשר לא כללו את הניטור מרחוק, הם לא הצליחו להדגים כל הבדל בשיעורי ההישנות של התוצא העיקרי, 31% בקבוצת הטיפול התרופתי ו-24% בקבוצת האבלציה, עדות לצורך בניטור הדוק מאוד של חולים אלו, במטרה להגדיר תוצאה מוצלחת.

בקבוצת האבלציה, ב-7.7% מהחולים זוהתה תופעת לוואי עקב הטיפול, כולל מקרי תמותה, טמפונדה, היצרות חמורה של ורידי הריאה, תרומבואמבוליזם, סיבוכים וסקולאריים, פגיע בעצב הפרני, או חסם הולכה פרוזדורי-חדרי מלא בתוך 30 ימים. בקבוצת הטיפול התרופתי שיעור תופעות הלוואי עמד על 19.7%, כולל תמותה, TdP (Torsade de Pointe), ברדיקרדיה עם צורך בקוצב לב, סינקופה, הארכה של מעל 50% של מקטע QRS, רפרוף פרוזדורים, או כל אירוע משמעותי אחר שהוביל להפסקת הטיפול התרופתי.

מהנתונים בספרות הרפואית עולה כי מרבית החולים עם פרפור פרוזדורים התקפי דורשים למעלה מפעולת אבלציה אחת לאיזון התסמינים, ולפי ממצאי המחקר הנוכחי, הדבר הרבה יותר סביר במהלך שנה מאבלציה ראשונה. למעשה, לא תוארו הישנויות רבות בשנה השנייה.

Heart Rhythm Society 2012

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה