חוקרים מאוניברסיטת קולומביה דיווחו בהרצאה שניתנה במהלך כנס מדעי מטעם ה-American College of Cardiology כי מתן טיפול בסטטינים במינון גבוה לכל האנשים, ללא תלות בערכי LDL, נמצא משתלם מבחינת עלות-תועלת יותר מכל התערבות אחרת להפחתת הסיכון למחלה כלילית.

במהלך הכנס הציגו החוקרים את תוצאות הסקירה של חמש גישות לזיהוי וטיפול בגורמי סיכון למחלה כלילית בגברים בגילאי 35-80 שנים ובנשים בגילאי 45-80 שנים:

·         “טיפול לכל”. המלצה לכלל האוכלוסייה על טיפול בסטטינים במינון-גבוה ואספירין במינון נמוך ללא תלות במדד FRS (Framingham Risk Score) או ערכי LDL הבסיסיים.

·         בדיקות סקר המבוססות על המלצות ATP III (Adult Treatment Panel) מטעם ה-National Cholesterol Education Program עם מתן סטטינים בהתאם למדד פרמינגהם וערכי LDL.

·         בדיקות סקר המבוססות על הנחיות שפותחו ע”י ה-SHAPE (Society for Heat Attack and Prevention and Eradication), הקובעות את הסיכון על-בסיס מדד CAC (Coronary Artery Calcium) כפי שנקבע לפי בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת.

·         גישת Modified SHAPE הקבועה בחוק בטקסס, בה חולים עם סיכון של למעלה מ-10% למחלת עורקים כלילית לפי מדד פרמינגהם עוברים בדיקת CAC להערכה טובה יותר של הסיכון.

·         גישה המבוססת על תוצאות מחקר JUPITER (Justification for the Use of Statins in Primary Prevention: An Intervention Trial Evaluating Rosuvastatin). מומלץ טיפול ב-Rosuvastatin לכל אדם עם ערכי LDL מעל 130 מ”ג לד”ל ו-CRP של מעל  מ”ג לד”ל .

החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי כלכלי להערכת העלויות והבדיקות של סטטינים ומספר החולים הצפויים להיכנס לסיווג של סיכון בינוני או גבוה כפי שהוגדר במחקרים להערכת גישות לבדיקות סקר. המחקר גם לקח בחשבון את הסיכון לממאירויות המיוחס לקרינה בעקבות בדיקות הדמיה, אך לא התייחס לאפשרות לסיכון מוגבר לסוכרת עם טיפול בסטטינים, מאחר שעדיין לא ברור אם לקשר חשיבות קלינית.

מהסימולציה עלה כי טיפול בכל הגברים והנשים ב-Atorvastatin במינון גבוה וטיפול בכל הגברים באספירין נמוך הינה הגישה היעילה ביותר למניעה ראשונית של מחלה כלילית. בהשוואה למספרים בפועל של מרשמים לטיפול בסטטינים ומחלה כלילית בשנת 2011, כל הגישות שנבחנו היו יעילות וזולות יותר בהשוואה למצב הקיים. גישת טיפול לכל הסתברה כגישה היעילה ביותר בגברים ובנשים, עם תוספת של כ-187,00 ו-68,000 QALY (Quality-Adjusted Life-Years), בהתאמה, בהשוואה למצב הקיים. בגברים, גישת טיפול לכל מנעה 160,000 אוטמים לבביים. בקצה השני של הרשימה, גישת טקסס תמנע רק 75,000 אוטמים לבביים בגברים. בגברים, גישת טיפול לכל הייתה הכי פחות יקרה והכי משתלמת מבחינת מאזן עלות-תועלת.

בנשים, מניעת אוטמים לבביים נעה בין 5848 עם הגישה לפי מחקר JUPITER והגיעה לקרוב ל-40,000 עם גישת טיפול לכל. גישת SHAPE הייתה הזולה ביותר בנשים, אך עם גישת טיפול לכל בנשים צפוי חסכון של 425 דולרים לכל QALY בהשוואה ל-SHAPE, ולכן מדובר בגישה משתלמת יותר מבחינת מאזן עלות-תועלת.

גישת SHAPE צפויה להביא למניעה של מספר גדול יותר של אוטמים לבביים, בהשוואה לגישת ATP III, אך צפויה להוביל לכ-206 ממאירויות על-רקע חשיפה לקרינה, וגישה המבוססת על ATP III תוביל למספר נמוך יותר של חולים המטופלים בסטטינים (28%).

ייתכן כי גישת טיפול לכל יעילה יותר מאחר שמרבית החולים המתים עקב מוות פתאומי במדינה זו, אינם סובלים ממחלת לב כלילית ידועה. מנקודת מבט של בריאות הציבור, ניתן לטעון כי קשה ליישם גישה המבוססת על מתן טיפול ב-Atorvastatin במינון גבוה לחלק גדול מהמבוגרים בארצות הברית ומציינים כי שיעורי ההיענות לטיפול בסטטינים נמוכים לעיתים קרובות ונעים סביב 20-40%.

מתוך הכנס המדעי מטעם ה-American College of Cardiology

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בהקשר זה מומלץ לצפות בהרצאתו של פרופ’ סלים יוסוף מהכנס השנתי של האיגוד הקרדיולוגי בשנת 2009 , שבה הציג את הגישה והרציונל לעריכת המחקר על שימוש ב”פוליפיל” (תרופת קומבינציה שמכילה סטטינים, אספירין ועוד)  במטופלים הנמצאים בסיכון נמוך, אשר צפוי להפחית באופן משמעותי אירועים קרדיווסקולרים.