במאמר חדש שפורסם בכתב העת American Heart Journal כותבים חוקרים כי במידה ויש רופאים הנוהגים לטפל באופן שגרתי בחמצן בחולים עם התקף לב ללא-סיבוכים, אזי ייתכן והגיעה העת לשקול מחדש את גישת הטיפול.
במחקר אקראי ומבוקר בנושא הם לא מצאו כל עדות לתועלת במתן חמצן בריכוז גבוה, בהשוואה לטיפול בחמצן במינון מותאם בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST, ללא סיבוכים.
לדברי החוקרים, אין עדויות התומכות בטיפול שגרתי בחמצן בריכוז-גבוה בחולים לאחר התקף לב. הבנות אלו הובילו לשינוי בהנחיות הנוגעות לטיפול בחמצן, לדוגמא, הנחיות ה-British Thoracic Society אינן ממליצות עוד עד מתן שגרתי של טיפול בחמצן לחולים עם כאבי חזה החשודים לכאבים ממקור לבבי, אלא מגבילים את הטיפול לחולים עם היפוקסיה.
מדגם המחקר כלל 136 חולים עם אירוע ראשון של STEMI ללא-סיבוכים (הלם קרדיוגני או היפוקסיה ניכרת). במשך שש שעות לאחר ההתייצגות, מחצית מהחולים קיבלו טיפול בחמצן בריכוז-גבוה (6 ליטרים לדקה) והמחצית השנייה של המשתתפים טופלה בחמצן מותאם עם יעד מטרה של ריוויון חמצן של 93-96%.
היעדים העיקריים היו שיעורי התמותה לאחר שלושים ימים וגודל האוטם כפי שנקבע לפי ערכי טרופונין לאחר 72 שעות. החוקרים מדווחים על מקרה תמותה אחד בקבוצת החולים שטופלה בחמצן בריכוז גבוה ושני מקרי תמותה בקבוצה המקבילה (p=0.56).
החוקרים לא זיהו כל הבדל משמעותי בין הקבוצות בערכי טרופונין, היקף האוטם או אחוז מסת האוטם.
אך כצפוי, למחקר אין עוצמה מספקת לזהות הבדלים מובהקים סטטיסטית בתמותה בין הקבוצות, לכן הם ערכו מטה-אנליזה של נתונים אלו ונתונים משני מחקרים קודמים שדיווחו על נתוני תמותה ממחקרים אקראיים דומים. מהסקירה עלה כי הסיכון לתמותה היה גבוה כמעט פי שתיים עם טיפול בחמצן בריכוז-גבוה, בהשוואה לאוויר חדר או חמצן במינון מותאם.
החוקרים מדגישים כי הם לא כללו במחקר חולים עם היסטוריה של אוטם לבבי קודם, אלו עם הלם קרדיוגני או היפוקסיה משמעותית וחולים עם COPD חמור בהם ריכוז גבוה של חמצן עשוי היה להביא להיפרקפניאה.
הם מוסיפים כי הטיפול בחמצן בריכוז-גבוה ניתן לשש שעות, בהתאם להמלצות בהנחיות בעת פיתוח פרוטוקול המחקר. לא ניתן היה לתת את הטיפול באופן סמוי מאחר שבקבוצת הביקורת נדרשה התאמה של מינון הטיפול.
לסיכום, החוקרים קובעים כי אין עדויות משמעותיות לתועלת התומכות במתן שגרתי של חמצן לחולים עם אוטם לבבי, בהעדר סיבוכים דוגמת הלם קרדיוגני או היפוקסיה ניכרת בקבלתם. לדעתם יש מקום לערוך מחקרים גדולים בנושא, במטרה לקבוע אם לשתי גישות הטיפול שהוצגו יש השפעה על שיעורי התמותה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!