קרדיולוגיה

השוואה בין סגירה מילעורית ובין טיפול תרופתי בחולים עם שבץ מוחי קריפטוגני ו-PFO (מתוך N Engl J Med)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחולים עם אירוע איסכמי חולף או שבץ מוחי קריפטוגני עם PFO (Patent Foramen Ovale), סגירה של הפתח באמצעות התקן מילעורי אינה יעילה יותר מטיפול תרופתי בלבד במניעת הישנות אירוע מוחי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השכיחות של PFO בחולים עם שבץ מוחי קריפטוגני גבוהה יותר מזו המקובלת באוכלוסייה הכללית. סגירה באמצעות התקן מילעורי מומלצת לעיתים קרובות בחולים אלו, אך לא ידוע אם התערבות זו מפחיתה את הסיכון להישנות שבץ מוחי.

כעת ערכו החוקרים מחקר רב-מרכזי, אקראי, בתווית-פתוחה, להשוואה בין סגירה באמצעות התקן מילעורי ובין טיפול תרופתי בלבד, בחולים בגילאי 18-60 שנים שאובחנו עם אירוע איסכמי חולף או שבץ מוחי קריפטוגני בנוכחות PFO. יעד הסיום העיקרי היה מדד משולב של שבץ מוחי או אירוע איסכמי חולף במהלך שנתיים של מעקב, תמותה מכל סיבה במהלך 30 הימים הראשונים, או תמותה מסיבות נוירולוגיות  לאחר 31 ימים ועד שנתיים.

מדגם המחקר כלל 909 חולים ושיעורי ההיארעות המצטברים של תוצא הסיום העיקרי עמדו על 5.5% בקבוצת ההתערבות הפולשנית (447 חולים) אל מול 6.8% עם טיפול תרופתי (462 חולים) כך שיחס הסיכון המתוקן עמד על 0.78 (p=0.37). השיעורים המקבילים עמדו על 2.9% ו-3.1% לשבץ מוחי (P=0.79) ו-3.1% ו-4.1% לאירוע איסכמי חולף (p=0.44).

בשתי הקבוצות לא תועדו מקרי תמותה לאחר שלושים ימים, ולא נרשמו מקרי תמותה מסיבות נוירולוגיות במהלך שנתיים של מעקב. בחולים עם הישנות אירועים נוירולוגיים זוהתה לרוב סיבה אחרת פרט לתסחיף פרדוקסאלי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם שבץ מוחי קריפטוגני או אירוע איסכמי חולף ו-PFO, עם סגירה באמצעות התקן מילעורי אין תועלת רבה יותר בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, למניעת הישנות שבץ מוחי או אירוע איסכמי חולף.

N Engl J Med 2012; 366:991-999

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה