האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות מפרסם קובץ נתונים סטטיסטיים במליאת 17 שנים לכניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

להלן סיכום שהוכן ע”י המשרד :

את הקובץ ערכו דניאלה אריאלי, טוביה חורב וניר קידר וניתן למצוא בו מידע מקיף אודות מגמות במערכת הבריאות הישראלית משנת 1995 ועד לסוף שנת 2011.

בין הנתונים המרכזיים המופיעים בקובץ ניתן למנות:

• נמשכת הירידה באחוז המבוטחים בקופ”ח כללית 52.5% בשנת 2011 לעומת 63.2% בשנת 1995. במקביל קיימת עלייה באחוז המבוטחים בקופת חולים מכבי. יחד עם זאת, לראשונה מאז חקיקת החוק, בשנת 2011 עברו לקופת חולים כללית יותר מבוטחים מאשר מבוטחים שעזבו אותה.

• אחוז המעברים בין קופות החולים ירד בשנת 2011 ועמד על כ-1.3% .

• למעלה מ-45% מהעולים החדשים שעלו בשנת 2011 בחרו להצטרף לקופ”ח מכבי (88% יותר מחלקם באוכלוסייה).

• פיזור גיאוגרפי מכבי הינה הגדולה ביותר במחוז ת”א (45%), בשאר המחוזות כללית הינה הגדולה ביותר. קופ”ח מאוחדת בולטת בחלקה במחוז ירושלים (37%). הן מאוחדת והן לאומית גדולות ביחס לחלקן באוכלוסייה בשטחי יהודה ושומרון.

• שיעור המבוטחים במכבי אשר להם הכנסה הגבוהה פי ארבע ומעלה מההכנסה המוצעת במשק לשנת 2011 הוא הגבוה ביותר בקופת-חולים מכבי והוא מאפיין 2.5% מהמבוטחים. בנוסף, הוא גדול פי 2 משיעור זה בקופת חולים כללית, פי 3 מלאומית ופי 1.5 משכר מבוטחי מאוחדת.

• אחוז המבוטחים בשירותי הבריאות הנוספים (שב”ן) של קופות החולים עמד בשנת 2010 על כ-74% בדומה לשנים 2008-2009, זאת לעומת מגמה של עלייה באחוז המבוטחים בתוכניות השב”ן בשנים 1999-2008.

• עלות סל שירותי הבריאות לקופות החולים בשנת 2011 עומדת על 32.6 מיליארד .

• כ-54% מעלות סל שירותי הבריאות ממומנים ע”י כספי דמי ביטוח בריאות ו-39% ממומנים מתקציב המדינה. יתרת המימון הינה באמצעות גביית השתתפות עצמית מהציבור (מצ”ב גרף). בשנתיים האחרונות ישנה ירידה באחוז השתתפות המדינה בעלות הסל.

• נמשכת השחיקה במקורות העדכון של סל שירותי הבריאות. בין השנים 1995 ל-2009 עודכן הסל בגין גידול דמוגרפי ב- 28% בעוד שהגידול בפועל עמד על 50%. גם בנושא המחירים קיימת שחיקה, בשנים אלו הסל עודכן ב-72% כאשר מדד תשומות הבריאות עלה ב-94%.

• תוספות טכנולוגיות בשנים 2010-2011 העדכון הטכנולוגי הממוצע עמד על כ-1.36% לעומת 1.1% בממוצע בין 1998 ל- 2009.

• ההוצאה על ביטוחי בריאות (שב”ן וביטוחים מסחריים) הינה ההוצאה הגבוהה ביותר של משקי הבית בישראל על בריאות (32%), במקום השני נמצאת ההוצאה טיפולי שיניים (24%). יש לציין כי עד שנת 2008 ההוצאה על טיפולי שיניים הייתה במקום הראשון.

• החמישון העליון מוציא על בריאות פי 3.1 יותר מאשר החמישון התחתון.

• בין השנים 2003 ל- 2010 גדלו ההוצאות על ביטוח סיעודי באמצעות ביטוחים פרטיים מסחריים ב-258% ואילו ההוצאה על ביטוחי בריאות (הוצאות רפואיות) מסחריים עלתה ב-141% באותם השנים.

סגן שר הבריאות ח”כ הרב יעקב ליצמן אמר עם פרסום הנתונים כי “עלינו להמשיך במדיניות הורדת ההשתתפות העצמית מהמבוטחים, בעיקר נוכח העובדה שישנם מבוטחים בעלי מעמד סוציו אקונומי נמול אשר מתקשים לעמוד בהשתתפויות אלה. משרד הבריאות ימשיך לעודד תחרות בין הקופות ושקיפות מירבית המטיבה עם המבוטחים. הצלחת הרפורמה בטיפולי השיניים לילדים, מהווה אתגר חשוב להובלת יתר המהלכים הבאים שאנו שוקדים עליהם בימים אלה, כמו הרפורמה בסיעוד שתקטין מהותית את ההוצאות על ביטוח פרטי מסחרי, הרפורמה בבריאות הנפש וכדומה”.

פרופ’ רוני גמזו, מנכ”ל המשרד ציין כי :

“אין ספק כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי היווה מהפכה במערכת הבריאות הישראלית. יש לפעול על מנת לשמור על עקרונות החוק ולמנוע פגיעה נוספת במקורות המימון של הסל. שירותי בריאות השן מומנו עד כה בעיקר על-ידי משקי הבית, דבר שמנע מאוכלוסיות רחבות להגיע לטיפול סדיר. הרפורמה אותו יזם והוביל סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, להכנסת שירותי בריאות השן לילדים לסל הבריאות, הביאה להגברת הנגישות לשירותי בריאות השן, לצמצום פערים בין קבוצות אוכלוסייה ולקידום בריאותם של ילדי ישראל. קידום הרפורמה בביטוח הסיעודי תמשיך בקו שמוביל המשרד שמשמעותו הגברת הנגישות, הוספת זכויות למבוטחים והפחתת השתתפויות עצמיות”.

לדו”ח המלא