ועדת הסל מציגה המלצותיה : 77 תרופות וטכנולוגיות חדשות בתקציב של 300 מיל’ ש”ח

ועדת סל הבריאות בראשות פרופ’ רפי ביאר הגישה היום את המלצותיה לסגן שר הבריאות ליצמן.

לפירוט התרופות והטכנולויות שהתווספו לסל – נא להקליק כאן

בסה”כ התווספו 77 תרופות וטכנולוגיות לסל בתקציב כולל של 300 מיל’ ש”ח. ליצמן הביע שביעות רצון על כך שהועדה סיימה את עבודה בזמן.

מעיון בטבלה ניתן לראות שהתחומים שזכו לתקצוב הגבוה ביותר בסל הם:


  • טיפול בהפטיטיס C בשתי תרופות חדשות   ( Incivo ,  Victrelis )  בתקציב 44 מיל’ ש”ח

  • מלנומה – שתי תרופות (Zelboraf , Yervoy )  בתקציב של כ-45 מיל’ ש”ח  

  • מניעת שבץ על רקע פירפור פרוזדורים – הרחבת ההתוויות לפרדקסה וקסרלטו בתקציב של 33 מיל’ ש”ח

  • סוכרת – הרחבת התוויות בטיפול בסוכרת לויקטוזה וביאטה – 21 מיל’ ש”ח

  • לב וכלי דם – הרחבת הסל לאפיאנט – 14 מיל’ ש”ח

  • טרשת נפוצה – הכללת גילניה בקו ראשון ושני, ופמפירה בתקציב כולל של 28 מיל’ ש”ח

פרופ’ ביאר ציין את העבודה הרצינית שהוכנה ע”י אגף הטכנולוגיות במשרד בראשותה של ד”ר לוקסומוברג, ואת רצינות ועומק הדיונים שהתקיימו במסגרת ישיבות הועדה. בהערת אגב ציין פרופ’ ביאר שזו הייתה השנה האחרונה שלו בתפקיד…(אותו מילא ב-3 השנים האחרונות).

פרופ’ רוני גמזו, מנכ”ל המשרד ציין את העובדה שבמסגרת עבודת ההכנה של אגף הטכנולוגיות וועדת הסל מתקיים למעשה תהליך הבוחן את עלות הבקשות (גם מחיר וגם היקף השימוש המוערך), ולהערכתו במסגרת תהליך זה נחסכו מהתקציב הנדרש סכומים משמעותיים יותר, מה שאיפשר הכנסה של כמות גדולה יחסית של תרופות וטכנולוגיות.  

טכנולוגיה בולטת שהועדה החליטה בסופו של דבר שלא להכליל היא בדיקת שקיפות עורפית לנשים בהריון. לדברי ביאר, הסיבות הן גם העלות הגבוהה וגם ההערכה שמערכת הבריאות אינה ערוכה עדיין לבצע הבדיקה בכל אישה בהריון. (ולא רק נשים מעל גיל 35). פרופ’ גמזו וסגן השר ציינו שיבחנו מהלכים, כולל שינוי חקיקה שיאפשרו בסופו של דבר הכללת הבדיקה לסל.

בתשובה לשאלה לגבי גודל התקציב של הסל, ולהצעה להעמיד את תקציב העדכון בגובה של 2% מהיקף סל הבריאות ענה ליצמן שהוא מתנגד להצעה לשיעור קבוע, ולגבי היקף התקציב ציין שגם אם יהיה מיליארד ש”ח, זה לא יספיק להכל…

בשיחה עם כתבנו נשאל פרופ’ ביאר באיזו מידה נעשה שימוש בהערכות הכלכליות/רפואיות המבוצעות ע”י חברות התרופות והטכנולוגיות ואשר עוברות גם הערכה ע”י צוות במכון גרטנר. ביאר טען שבאותם מקרים שבהם היה מידע ומימצאים אודות יחס עלות תועלת בצורה של מדד עלות/QALY הועדה התחשבה בנתונים ונעזרה בהם לצורך קביעת התעדוף. אך נראה שמידע זה היה קיים רק למיעוט מהתרופות והטכנולוגיות שהוגשו לועדה.

לפירוט התרופות והטכנולויות שהתווספו לסל – נא להקליק כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה