ממחקר חדש שפורסם ב- New England Journal of Medicine עולה כי לרמת סף ליבראלית יותר למתן עירוי לאחר ניתוח ירך אין תועלת ברורה על שיעורי התמותה או היכולת ללכת לאורך חדר ללא סיוע.
החוקרים בחנו את ההשערה לפיה אנמיה לא-מטופלת מסכנת חולים המחלימים לאחר ניתוח תיקון שבר ירך. הם גייסו למחקר חולים מ-47 מרכזים רפואיים ברחבי ארצות הברית וקנדה, בתקופה שבין 19 ביולי, 2004, ועד 28 בפברואר 2009.
המשתתפים היו בגילאי 50 ומעלה, עם מחלות לב וכלי דם או גורמי סיכון למחלות אלו. הגיל הממוצע עמד על 81.6 שנים, 62.9% מהחולים סבלו ממחלות קרדיווסקולאריות. בכל המשתתפים במחקר נרשמה ירידה בערכי המוגלובין אל מתחת ל-10 גרם לד”ל, בתוך שלושה ימים מהניתוח.
המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת טיפול “ליבראלית” (מנת דם אחת ניתנה בערך של 10 גרם לד”ל, עם מנות נוספות לשמירה על רמה זו; 1007 חולים) או לקבוצה “מוגבלת” (מנת דם ניתנה רק בנוכחות תסמיני אנמיה או ערכי המוגלובין מתחת ל-8 גרם לד”ל; 1009 חולים ). למעלה ממחצית מהמשתתפים בקבוצה האחרונה לא נדרשו למנת דם.
החוקרים עקבו אחר רמות המוגלובין לאחר 1, 2, 4 ו-7 ימי אשפוז וכן הם היו במעקב למשך 30 ימים, או עד לשחרורם מבית החולים, לפי הראשון מביניהם. היעדים העיקריים היו תמותה או חוסר יכולת ללכת 10 רגל ללא סיוע לאחר 60 ימי מעקב.
התוצא העיקרי נרשם ב-35.2% מהחולים בקבוצה הליבראלית וב-34.7% בקבוצה המוגבלת (יחס סיכויים של 1.01), עם הבדל אבסולוטי בסיכון של 0.5 נקודות אחוז. שיעורי תסמונת כלילית חדה באשפוז או תמותה עמדו על 4.3% ו-2.7%, בהתאמה (הבדל אבסולוטי בסיכון של 0.9%-) ושיעורי התמותה לאחר 60 ימי מעקב עמדו על 7.6% ו-6.6%, בהתאמה (הבדל של 1.0%).
החוקרים מצאו כי בכל הנוגע לתמותה או חוסר יכולת ללכת ללא סיוע, אין עדות לכך שהקפדה על ערכי המוגלובין של מעל 10 גרם לד”ל הינה עדיפה על מתן עירוי בנוכחות תסמינים או שמירה על ערכי המוגלובין של מעל 8 גרם לד”ל.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!