מחקר חדש מ-NEJM מצביע על קשר בן סביבת מגורים ענייה לסיכון גבוה יותר להשמנת יתר וסוכרת. הנתונים המדווחים במאמר מבוססים על מחקר סוציאלי ארוך טווח שבו נעשה מעקב על כ-4,500 אמהות שחיו במסגר דיור ציבורי באיזור מגורים “חלש” מבחינה סוציואקונומית אשר הוקצו באופן רדנומלי למעבר לסביבות מגורים שונות.
המשתתפות חולק באופן רנדומלי לשלוש קבוצות :
א. בקבוצה זו קיבלו הנשים שובר מגורים הניתן למימוש רק אם עברו לדיור ציבורי באיזר “טוב”
ב. בקבוצה זו התקבל שובר מגורים ללא התניות
ג. קבוצה שלא קיבלה שובר כלל
החוקרים עקבו אחר רמות BMI ו-HbA1c של המשתתפות בשלושת הקבוצות.
נמצא ששכיחות BMI של 35 ומעלה, ו-HbA1c גבוה מ-6.5% הייתה נמוכה יותר בקבוצה א’ (שעברה לסביבת מגורים “עשירה” יותר )ב-4.6% ו-4.3% בהתאמה בהשוואה לקבוצה ב’ (ואוצ’ר ללא התניה). בין קבוצות ב’ ו-ג’ לא היו הבדלים מובהקים בתוצאות.
מסקנת החוקרים היא שהזדמנות למעבר מסביבה חלשה לחזקה יותר מבחינה כלכלית קשורה לירידה צנועה אך חשובה בשכיחות של השמנת יתר קיצונית וסוכרת. המכנזים אינו ברור ודורש מחקר נוסף לבדיקת היכולת של התערבות חברתית לשפר רמת הבריאות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!