במאמר חדש שפורסם בכתב העת American Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי ריכוז רנין פעיל בדם עשוי לשמש כמדד פרוגנוסטי בחולים עם אי-ספיקת לב, בעיקר בנוכחות הפרעה בתפקוד הכלייתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון משחק תפקיד חשוב בהתקדמות אי-ספיקת לב והפרעה נלווית בתפקוד הכלייתי. למרות מתן תרופות לחסימת הציר, נמצא קשר בין הפעלה ממושכת של ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון ובין סיבוכים נלווים. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הערך הפרוגנוסטי של APRC (Active Plasma Renin Concentration) ופרו-רנין בחולים עם אי-ספיקת לב, המטופלים בתרופות לחסימת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, ואת הקשר עם מדדי התפקוד הכלייתי.
מדגם המחקר כלל 100 חולים יציבים עם אי-ספיקת לב, שטופלו בחסמי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון. מדדי התפקוד הכלייתי כללו את זרימת הדם הכלייתית האפקטיבית ואת קצב הסינון הגלומורלי. יעדי הסיום המשולבים כללו תמותה מכל-סיבה, השתלת לב ואשפוז לבית החולים בשל אי-ספיקת לב.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 58 שנים, 76% היו גברים. ממוצע מקטע הפליטה של חדר שמאל עמד על 28, וחציון רמות APRC היו 24.3 ננוגרם למ”ל לשעה. החוקרים מדווחים על קשר מובהק בין ריכוז רנין פעיל בדם ובין הלחץ העורקי הממוצע (p<0.001). מניתוח סטטיסטי עולה כי גיל, לחץ עורקי ממוצע, ריכוז אנגיוטנסין II ונטילת אנטגוניסטים לאלדוסטרון, היו קשורים באופן מובהק עם APRC.
החוקרים מדווחים כי לחולים ברבעון העליון של ריכוז APRC הפרוגנוזה הגרועה ביותר. לאחר ניתוח רב-משתנים נותר הקשר בין APRC ובין הפרוגנוזה השלילית (HR=2.87, p=0.025). לא הודגמה חשיבות פרוגנוסטית לפרו-רנין. הערך הפרוגנוסטי של APRC היה בולט במיוחד בחולים עם תפקוד כלייתי ירוד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי APRC הינו גורם פרוגנוסטי חשוב בחולים עם אי-ספיקת לב, בנוכחות עיכוב ציר רנין-אגניוטנסין-אלדוסטרון, בעיקר בחולים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי.
American Heart Journal. 2011;162(3):487-493
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!