גורמים המשפיעים על שיעורי ההישרדות לאחר דום לב ביחידת טיפול נמרץ (CMAJ)

במאמר חדש שפורסם ב-CMAJ מדווחים חוקרים כי בקרב חולים שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ בבתי חולים באלברטה בעקבות דום לב, גורמי סיכון לתמותה בתוך עשרים וארבע שעות כללו מין זכר, PEA (Pulseless Electrical Activity) או אסיסטולה והחייאה ממושכת יותר; גיל מתקדם והחייאה ממושכת ניבאו תמותה מאוחרת.

החוקרים מדווחים כי בעקבות דום לב ביחידת טיפול נמרץ, 60% מהחולים עברו החייאה, אך רק 27% שרדו עד לשחרור, 24% שרדו לאחר שנה אחת ו-16% שרדו לאחר חמש שנים.  למרות שתוצאות אלו טובות יותר מאלו של דום לב במחלקות אחרות בבתי חולים, עדיין מדובר בתוצאות לא טובות. רק 10.6% מהחולים עם דום לב ו-PEA או אסיסטולה שרדו לאחר שנה אחת. עם זאת, יש לזכור כי ניתן להציל חלק מהחולים עם דום לב.

במטרה להעריך את הגורמים המנבאים הישרדות ותוצאות, החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי את הרשומות של כל המבוגרים שפיתחו דום לב בין 1 בינואר, 2000 ועד 30 באפריל, 2005 ביחידות טיפול נמרץ בארבעה בתי חולים באדמונטון. מדגם המחקר כלל 517 חולים (62.3% גברים) שטופלו ביחידת טיפול נמרץ כללי (39.5%), יחידת טיפול כלילי (53.8%), או יחידת טיפול נמרץ קרדיווסקולארי כירורגי (6.8%). גיל החולים הממוצע עמד על 66.5 שנים, מדד APACHE II (Acute Physiology and Chronic Health Evaluation) עמד על 26.4, ומשך ההחייאה הממוצע היה 19.9 דקות. אירועי דום לב נבעו ברובם מ-PEA (45.8%), טכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים (33.7%) או סיבות אחרות (20.5%).

לא תועדו מקרי הישרדות עד לשחרור מבית החולים בקרב חולים שפיתחו דום לב עקב PEA או אסיסטולה ומדד APACHE של 30 ומעלה. 

לא נרשמה עליה בשיעור אירועי דום לב בשעות הבוקר המוקדמות או סיכון מוגבר לתמותה בערבים או בסופי שבוע ככל הנראה עקב מספר אנשי הצוות היציב ביחידות טיפול נמרץ אלו.

CMAJ 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה