ביום 7.9.2010 הצטרפה ישראל כחברה מן המניין לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD ). פרסום חדש של משרד הבריאות, מציג כבעבר נתונים השוואתיים בין מדינות, אך מתבסס לראשונה כולו על מאגר הנתונים הרשמי של הארגון, הכולל הפעם גם את ישראל. הפרסום מתייחס לסדרה של מדדי בריאות ומדדים חברתיים נוספים. את הפרסום הכינו ניר קידר מנהל תחום כלכלת בריאות וד”ר טוביה חורב סמנכ”ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות.

להלן עיקרי הממצאים:

אוכלוסייה ומצב בריאות:

• אוכלוסיית ישראל הינה צעירה בהשוואה למדינות אחרות החברות ב- OECD. אחוז בני 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 9.8 אחוז לעומת 14.9 שהוא הממוצע במדינות ה- OECD.


• אחוז הילדים מתחת לגיל 14 בישראל הינו 27.9 והוא השני בגבוהו בקרב מדינות ה- oecd.


• היחס בין שתי קבוצות הגיל הנ”ל (עד 14 ומ-65 ומעלה) לבין שאר תושבי ישראל (בגיל 15-64) מבטא את מה שמכונה ‘יחס תלות’ היחס בין האוכלוסייה בגיל עבודה לבין האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא 60.5 אחוז והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון. 


• שיעורי הפריון של נשים בישראל (3.0) הוא הגבוה ביותר בארגון, בפער ניכר מהמדינות האחרות ומהממוצע (1.7).


• תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה- oecd. תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בלמעלה מ-3 שנים בהשוואה לממוצע בקרב גברים במדינות ה- oecd (79.7 בישראל לעומת ממוצע של 76.6). בקרב נשים הפער נמוך יותר ועומד על 1.3 שנים (83.5 לעומת 82.2). ארגון ה-OECD מציין לחיוב את הגידול המשמעותי בתוחלת החיים בישראל ואת מיקומה היחסי של תוחלת החיים בישראל ביחס למדינות הארגון.


• שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מהממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2009 על 3.8 פטירות לאלף לידות חי לעומת 4.4. ממוצע של בקרב מדינות ה- OECD. שיעור התמותה בישראל נמוך יותר מאשר ארה”ב ובריטניה למשל, אך גבוה בהשוואה לספרד, יוון ומדינות סקנדינביה. יש להדגיש כי בנושא זה קיימים הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל.


• שיעורי השמנה בקרב נשים וגברים בישראל (43.5 ו- 52.2, בהתאמה) נמוכים עדיין מהממוצע במדינות ה- OECD אך הם נמצאים במגמת עליה

תשתיות במערכת הבריאות

• שיעור מיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (מתחת לישראל רק 2 מדינות) ועומד על כ- 2 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.6 במדינות החברות ב- oecd. כתוצאה מכך ניצולת המיטות בישראל גבוהה ביותר, דבר המשתקף מנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית (ישראל 4.0 ימים, הממוצע בארגון-6.3) ושיעורי תפוסה גבוהים יחסית (ישראל 96.3 אחוז- הגבוה ביותר בארגון, לעומת 75.9 אחוז בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון). ארגון ה-OECD  מציין לחיוב את שיעור רופאים לאלף נפש בישראל הגבוה ביחס לממוצע ה- OECD (3.4 לעומת 3.1 בהתאמה). עם זאת, חשוב לציין כי לפי תחזיות משרד הבריאות, שיעור הרופאים צפוי לרדת בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ה- oecd. זאת, בניגוד למגמת עלייה בשיעור הרופאים הקיימת מדינות החברות בארגון.


• שיעור רופאי שיניים לאלף נפש בישראל מעט גבוה מהממוצע בארגון, 0.8  בישראל לעומת ממוצע של 0.7 במדינות ה- OECD.


• שיעור אחיות לאלף נפש בישראל נמוך מאוד בהשוואה למדינות החברות ב- oecd והוא עמד בשנת 2009 על 4.5 בהשוואה לממוצע של 9.1 בקרב מדינות ה- oecd. למעשה המדינה היחידה בה שיעור האחריות נמוך יותר מישראל היא- מקסיקו.

ההוצאה הלאומית על בריאות

• ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ”ג) הינה נמוכה ביחס למדינות ה- OECD ועומדת על 7.9 אחוז, לעומת ממוצע של 9.6 אחוז במדינות החברות בארגון.


• בכל הקשור להוצאה הלאומית לנפש על בריאות, במונחים של כוח קנייה נמצאת ישראל במיקום נמוך בהשוואה למרבית המדינות הארגון כשמתחתיה מדינות כגון סלובקיה, הונגריה, מקסיקו ותורכיה. ההוצאה לנפש בישראל היא כשני שליש מההוצאה הממוצעת לנפש בקרב המדינות החברות בארגון (2,165$ ו-3,249$ בהתאמה).


• אחוז ההוצאה הציבורית (במימון ציבורי) מתוך כלל ההוצאה על בריאות הוא מהנמוכים בהשוואה למדינות החברות בארגון . בשנת 2009 היא עמדה בישראל על 58.5 אחוז בלבד לעומת 71.7 אחוז במדינות החברות ב-OECD.

סגן שר הבריאות , הרב יעקב ליצמן מברך על  הדוח ומדגיש את הישגי  משרד הבריאות ומערכת הבריאות בישראל אשר משקפים את פעילותו הענפה של המשרד .  “הגענו  לסיכום על תוספת של 1,000 מיטות אשפוז בחמש השנים הקרובות. הישג זה ישפר את מצבה של ישראל ביחס למדינות הארגון.

תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה- OECD וזאת בשל רמת הרפואה הגבוהה בארץ.   ארגון ה-OECD מציין כי מדינת ישראל בולטת במדינות הארגון בשיעור תמותת התינוקות הנמוך יחסית זה בשל הפעולות הרחבות שנעשות בתחום קידום הבריאות. הישגים אלה של ישראל ביחס למדינות ה OECD למרות העומס על המערכת. “ 

מנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ רוני גמזו ציין כי “ההשוואה למדינות החברות בארגון מעידה מצד אחד על מיקומה הגבוה של ישראל במדדים של תוחלת חיים אך משקפת גם את האתגרים של מערכת הבריאות בכל הקשור לפעילותנו להקטנת שיעור תמותת תינוקות ואימוץ התנהגות מקדמת בריאות בקרב האוכלוסייה בתחומים כגון עידוד פעילות גופנית והקטנת שיעור הסובלים מעודף משקל- כשמאמץ מיוחד מכוון לצמצום תופעת ההשמנה בקרב ילדים; הפסקת עישון; וצמצום שיעור השימוש באלכוהול. הנתונים מצביעים על העומס הגדול הקיים כיום על התשתיות במערכת הבריאות בישראל, הן בכל הקשור לתשתית המיטות והן בתשתית כוח האדם. במהלך השנה האחרונה פעלנו להקצאת מיטות ואנו בעיצומו של מהלך להגדלת היקף כוח האדם במערכת הבריאות ופריסתו באופן שיהלום יותר את הצרכים. בשנה האחרונה הוספנו גם כמות משמעותית של מכשירי MRI , דבר שישתקף כפי הנראה בנתונים שיוצגו בשנה הבאה.

שיעור המימון הציבורי הנמוך יחסית מחזק את טיעוננו לתוספת משאבים למערכת הבריאות הציבורית. תוספת שכזו חיונית ביותר לשימור איכות שירותי הרפואה והגברת השוויוניות במערכת הבריאות”.

הערת המערכת:   כדאי לזכור שהנתונים הם ממוצעים ארציים. בתוך ישראל עצמה אנו עדים היום לפערים גדולים מאוד בכל הפרמטרים הבריאותיים שנמדדו כאן בין מגזרים סוציודמוגרפים שונים, פריפריה מול מרכז ועוד..