רקע:

קיום תיירות רפואית לצידה של רפואה ציבורית שוויונית עשוי להוות אמצעי לחיזוק הרפואה הציבורית על ידי הגדלת המשאבים והתשתיות העומדים לרשותה. יש לעודד את התיירות הרפואית כל עוד היא אינה פוגעת בזמינות הטיפול הרפואי בתושבי ישראל.

תיירות רפואית מוגדרת כנסיעה של חולה למדינה אחרת לשם קבלת טיפול רפואי משמעותי. תיירות רפואית אינה כוללת חולים שנשלחים לבתי חולים בישראל על ידי הרש”פ, טיפולים דחופים בתיירים שנפגעו במהלך ביקורם בארץ או הסובלים ממחלה המחייבת טיפול שוטף גם במהלך ביקורם בישראל (כמו דיאליזה), החלמה, מרחצאות וחוות בריאות, וכן חולים המגיעים לקבלת טיפולים רפואיים המנוגדים לחוקי מדינת ישראל.

מדובר בתחום הצומח בקצב מהיר בשל פערים בין מדינות בעלויות ובזמינות של רפואה איכותית מחד ובשל שיפור באמצעים טכנולוגיים, תקשורת, מידע ותעבורה מאידך. המטופלים הבוחרים להגיע באמצעות תיירות רפואית מצפים לרפואה איכותית במחיר סביר. כיום אף קיימות תכניות ביטוח במדינות מוצא המעודדות פעילות זו. המצב יוצר הזדמנות למערכת הרפואית במדינת ישראל.

למדינת ישראל יש פוטנציאל להשתלב בתחום התיירות הרפואית בזכות רפואה ציבורית מתקדמת, מוניטין טוב, והעובדה, כי בתי החולים עברו או נמצאים בתהליך מעבר אקרדיטציה על ידי JCI המהווה תו-תקן לאיכות רפואית. בנוסף, העלויות בישראל סבירות לתייר בהשוואה למדינות מערביות אחרות.

תיירות רפואית מתבצעת בפועל בישראל הן בבתי חולים ציבוריים והן בפרטיים, עם תעריפים לא מסובסדים הכפולים מהתעריפים לישראלים, כמפורט בחוזר מנכ”ל משרד הבריאות 1/09 מתאריך 1.1.2009 ועל פי תעריפון משרד הבריאות.

למעט חוזר מנכ”ל 14/95, האוסר העדפה של טיפול בתושב חוץ על פני תושבי הארץ, לא פרסם משרד הבריאות עד כה הנחיות לאופן הפעלת תיירות רפואית במסגרת ציבורית.

בדו”ח מבקר המדינה לשנת 2010 מעיר המבקר למשרד הבריאות, שעליו להוציא הנחיות ברורות ומקיפות לבתי החולים המפעילים מסגרת טיפול של תיירות רפואית ולקבוע, כי פעילות זו לא תפגע, ככל האפשר, בשירות ובטיפול הניתנים לחולים תושבי ישראל. בנוסף על התועלת ההסברתית למדינת ישראל, מעיר מבקר המדינה, כי יש להבטיח שתיירות זו תביא תועלת כלכלית שתשמש לשיפור השירותים הניתנים במערכת הבריאות הציבורית.

בכוונת המשרד לאפשר את יצירת התנאים הנאותים להפעלת תיירות רפואית מוסדרת. חוזר זה נכתב על מנת להבטיח עמידה בעקרונות של אתיקה, שקיפות בין הגורמים השונים ואיזון בין הצרכים השונים. זאת, מבלי לפגוע בטיפול אותו מקבלים תושבי ישראל, ואף לשפר ולהרחיב אותו, וכן להשתמש בהכנסות לטובת מערכת הבריאות הציבורית.

מטרת החוזר להבטיח פיקוח ציבורי הדוק תוך מתן קריטריונים ברורים לאופן ההפעלה של תיירות רפואית במסגרת הרפואה הציבורית. בנוסף, מטרתו להנחות כיצד לאזן בין יתרונות התיירות הרפואית ושימוש בהכנסותיה לצורך תוספת משאבים לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, לבין מניעת פגיעה בחולה הישראלי.

החוזר חל הן על בתי חולים ממשלתיים והן על בתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים. ככל שנדרשים הסדרים מפורטים או מיוחדים לעניין בתי חולים ממשלתיים, יינתנו הנחיות על ידי חשב משרד הבריאות.

עקרונות ההפעלה של תיירות רפואית בכלל בתי החולים הציבוריים:

סוג השירות

השירות הרפואי שיינתן במסגרת התיירות הרפואית יכלול רק שירותים אלקטיביים המוצעים לתושבי מדינת ישראל, למעט במקרים הנובעים ממצב רפואי או סיבוך המחייבים טיפול רפואי מורכב, דחוף או מציל חיים.

לא יינתן שירות רפואי במסגרת תיירות רפואית בכל פעולה אלקטיבית שהמשאבים לביצועה עבור תושבי ישראל מוגבלים ומתן השירות לתיירות רפואית יביא לדחיית מתן הטיפול לזכאים לו על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מובהר בזאת, כי תושב ישראל הנזקק לטיפול כאמור, יקבל את השירות הרפואי בעדיפות ראשונה.

ככלל, הפעולה האלקטיבית תבוצע בשעות שלאחר שעות העבודה הרגילות, ובלבד שקיימים כל המשאבים הנדרשים לביצוע הפעולה בסטנדרטים רפואיים ותפעוליים מיטביים, ותוך שמירה על בטיחות המטופל. ניתן לבצע את הפעילות בשעות הבוקר תוך וידוא שאיננה פוגעת בזמינות לזכאים לשירות מתוך תושבי המדינה.

אופן מתן השירות

השיקול לקביעת תור לטיפול או ניתוח או כל פעולה רפואית אחרת יהיה אך ורק רפואי ואסורה העדפה בקביעת תורים לתיירים רפואיים.

לא תינתן עדיפות למטופל במסגרת תיירות רפואית בתנאי האשפוז והמלונאות או בכל שירות אחר הניתן במהלך האשפוז.

לא תינתן למטופל המשתמש בשירות תיירות רפואית אפשרות לבחירת הרופא המטפל. אפשרות זו תעמוד לרשות התייר הרפואי רק בבתי חולים בהם מותרת פעילות שר”פ ובאופן זהה לאפשרות העומדת לרשות תושב ישראל באותו בית חולים.

מנהל בית החולים יבטיח, כי הרופאים המתאימים יבצעו את הפעילות הנדרשת, בדומה למצב הקיים לתושבי ישראל.

בקרה

מנהל בית החולים ימנה מנהל רפואי מטעמו שהיה אחראי על בקרה, איסוף שוטף ודווח של מידע על  ניהול התורים הניתנים לתיירים רפואיים, סוג הטיפולים הניתנים במסגרת השירות ואיסוף כל מידע רלבנטי כפי שייקבע על ידי מנהל הרפואה. מידע זה ייבדק גם בבקרות מנהל הרפואה.

עקרונות קביעת התעריפים לתיירות רפואית יהיו כמפורט בחוזר מנכ”ל משרד הבריאות 1.09 מיום 1.1.2009 ועל פי תעריפון משרד הבריאות שבתוקף.

הפעילות הכספית

הפעילות הכספית של התיירות הרפואית תנוהל כמשק סגור בהתאם להוראות מפורטות של חשבות משרד הבריאות שיפורטו בחוזר נפרד.

תקרת היקף הפעילות

ההכנסות בשנה מתיירות רפואית בכל מרכז רפואי לא יעלו על 5% ממחזור הפעילות של המרכז.

תגמול הצוות הרפואי

הצוות הרפואי בכלל בתי החולים בישראל יתוגמל על פי סוג הפעילות ולא על פי סוג המטופל (תושבי ישראל או תיירים). מכאן, שהתשלום לצוות בגין תיירות רפואית יהיה זהה לתשלום בגין אותה פעילות המתבצעת עבור תושבי ישראל.

שימוש בעודפים

עודפים מהתיירות הרפואית בכל סוגי בתי החולים יועברו לטובת פיתוח תשתיות בית החולים תוך העדפה להשקעה בתשתיות למען הגדלת ההיצע והקטנת זמן ההמתנה לשירות רפואי לתושבי ישראל.

מנכ”ל משרד הבריאות יורה באמצעות חוזר על אחוז מסוים מהעודפים בבתי החולים הממשלתיים, אשר יעבור לטובת פיתוח בתי החולים בפריפריה.

דיווחי העודפים יבוצעו במסגרת דו”ח מיוחד של רואה חשבון. מתכונת הדו”ח תיקבע ע”י חשבות משרד הבריאות ותצורף לדוחות הכספיים של כל בתיה”ח הציבוריים.

פעולות שיווק ותיווך

הנחיות בנושא הסדרת פעולות השיווק והתיווך של התיירות הרפואית בבתי החולים הציבוריים יגובשו בחוזר נפרד.