קרדיולוגיה

האם חשיפה עוברית למזהמים סביבתיים קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות מומי לב מולדים? (מתוך כנס Pediatric Academic Societies)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי המשותף של ה-Pediatric Academic Societies (PAS) וה-Asian Society for Pediatric Research עולה כי חשיפה אמהית למרכיבים המצויים בנפט גולמי, חומרי ניקוי ומסירי כתמים במהלך ההיריון עלולה להיות קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות מומי לב מולדים.

החוקרים מסבירים כי מומי לב מולדים מהווים גורם עיקרי לתמותה בגילאי הילדות ולבעיות בריאותיות במהלך החיים, כך שזיהוי גורמי סיכון התורמים להתפתחותם הינו בעל חשיבות לבריאות הציבור. לדבריהם, גורמים סביבתיים להתפתחות מומי לב מולדים נחשדו זה מכבר, וניסויים שבוצעו בחיות מעבדה הדגימו קשר בין כימיקלים מסוימים ובין מומי לב מולדים כטרטוגניים אפשריים, אם כי קשר זה טרם הוכח בבני אדם בצורה ודאית.

בעבודתם זו ביקשו החוקרים לבחון שמא חשיפה של בני אדם למגוון של חומרים אורגניים נדיפים והלוגנים הביאה לסיכון מוגבר להתפתחות מומי לב מולדים ביילוד. לצורך כך, בדקו החוקרים את המקוניום לשם הערכת החשיפה העוברית למומסים אלו. לדבריהם, בדיקת המקוניום הינה אמצעי מבוסס ומתוקף להערכת חשיפה עוברית לחומרים.

החוקרים בדקו מקוניום מ-135 ילודים אשר אובחנו באמצעות אקו-לב כסובלים ממומי לב מולדים, וכן מ-432 ילודים ללא מומי לב מולדים, ובו מדדו 17 מרכיבים באמצעות בדיקת Gas chromatography-mass spectrometry לחומרים אורגניים נדיפים ובדיקת gas chromatography-electron capture detector למדידת רמות הלוגנים. הם מציינים כי שתי הבדיקות הינן רגישות במיוחד, עם יכולת זיהוי של חומרים גם בריכוז של אחד למיליארד.

נפסלו מהשתתפות במחקר תינוקות לאמהות סוכרתיות ותינוקות אשר זוהו כסובלים מהפרעות כרומוזומליות הקשורות במומי לב מולדים. החוקרים אספו נתונים דמוגרפיים, כאלו הקשורים בהיסטוריה משפחתית של מומי לב מולדים והיסטוריה אמהית של עישון, צריכת אלכוהול, שימוש בסמים וצריכת ויטמינים. בנוסף, עברו האמהות ותינוקותיהן בדיקה לגנוטיפ ביחס לשני גנים הקשורים בהתפתחות מומי לב מולדים: ADH, המקודד ל-Alcohol dehydrogenase, ו-CYP2E1, המקודד ל-Cytochrome P450 2E1.

החוקרים מדווחים כי תינוקות עם מומי לב מולדים הראו סיכוי גבוה משמעותית להיוולד במשקל נמוך יותר ובשבוע היריון מוקדם יותר, להיות לבנים, בעלי היסטוריה משפחתית של מומי לב מולדים, ולהיוולד לאמהות שעישנו (p<0.05 עבור כולם).

מבין 567 התינוקות שנכללו במחקר, 82% הראו רמות מדידות של אחד או יותר מהחומרים שנבדקו. תינוקות עם מומי לב מולדים הראו שיעור מוגבר יותר של חשיפה עוברית ל-Ethylbenzene (p<0.001), Meta/ortho/para-xylene (p<0.001), בנזן (p<0.01), Tetrachloroethylene (p<0.05) או Dichloroethylene (p<0.05).

כאשר ביקשו לבחון את הנתונים על פי גזע, נמצא כי חשיפה עוברית לאתיל-בנזן (מרכיב של נפט גולמי) ולחומרים נדיפים הנשאפים מגזי פליטה של רכבים, דלק ועשן סיגריות, מגבירה את הסיכון להתפתחות מומי לב מולדים פי 4 בתינוקות לבנים, אולם לא כך בתינוקות שחורים. מאידך, חשיפה לטריכלורואתילן (כמיקל נפוץ המצוי במגוון חומרי ניקוי ומסירי כתמים) הגבירה את הסיכון פי 2 בתינוקות לבנים ופי 8 בתינוקות שחורים.

החוקרים מציינים כי השמנת יתר אמהית, עישון טבק, צריכת אלכוהול, שימוש בסמים, חשיפה למומסים אחרים והימצאות או היעדר גנוטיפ ADH ו-CYP2E1 לא נמצאו כגורמי סיכון להתפתחות מומי לב מולדים.

לדברי החוקרים, הקשר שנצפה בין חשיפה לאתיל-בנזן ובין הסיכון להתפתחות מומי לב מולדים, אותו הם מתארים כממצא חדשני וחשוב עבור בריאות הציבור, עשוי להסביר דיווחים קודמים הקושרים בין עישון במהלך ההיריון ובין התפתחות מומי לב מולדים, וכן עשוי להגביר את החששות הבריאותיות בכל הנוגע לאירועים דוגמת דליפת הנפט הרצנטית במפרץ מקסיקו.

החוקרים טוענים כי המדובר במחקר הראשון המדגים כי חשיפה לאתיל-בנזן, מרכיב המצוי בנפט גולמי, קשור בהתפתחות מומי לב מולדים. לדבריהם, קשר זה הינו מטריד, בייחוד לאור האירועים של דליפות נפט אשר נרשמו לאחרונה.

בנוסף, מצביעים הממצאים על טטרא-כלורואתילן כחומר טרטוגני נוסף, דבר המחזק את תקפותה של בדיקה לא פולשנית של המקוניום כאמצעי להערכת חשיפה עוברית לחומרים סביבתיים.

מתוך הכנס השנתי המשותף של ה-Pediatric Academic Societies (PAS) וה-Asian Society for Pediatric Research אשר נערך בחודש מאי 2011 בדנבר, קולורדו.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה