קרדיולוגיה

הוספת aliskiren לטיפול בחוסמי ACE או ARB במטופלים לאחר אוטם שריר הלב אינה תורמת לשיפור תפקוד חדר שמאל (European Heart Journal )

מחקר  חדש מ-European Heart Journal ניסה לבחון את היעילות של הוספת מתן חוסם ישיר של ציר רנין, aliskiren (ראסילז, נוברטיס) במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (MI) ו/או תפקוד סיסטולי ירוד של חדר שמאל (LV) בהקטנת רמודלינג של LV .

במחקר שכלל 820 מטופלים שהיו תחת טיפול בחוסם ACE או ARB שהצטרפו למחקר 2-8 שבועות לאחר MI , עם מקטע פליטה חדר שמאל (LVEF) של מתחת ל-45% , וחריגות בדופן (איזור אקינטי גדול מ-20%).

המטופלים חולקו לקבוצה של 423 שקיבלה אליסקרין (עם טיטרציה לעד 300 מ”ג ליום) ו-397 שקיבלו פלציבו, וזאת בנוסף לטיפול הסטנדרטי. המשתתפים נדרשו להישאר במינונים יציבים של חוסמי ACE או ARB , וחוסמי בטא, אלא אם כן הייתה התווית נגד או חוסר סבילות. מטופלים שקיבלו גם חוסמי ACE וגם ARB הוצאו מהמחקר.

יעד המחקר המרכזי היה השינוי בנפח הסיטסולי לעומת תקופת הבסיס לאחר 36 שבועות. בוצעו בדיקו אקוקרדיוגרמה בתחילת המחקר ולאחר 26-36 שבועות של טיפול.

יעד המחקר ניתן היה למדידה בקרב 329 מקבוצת הפלציבו ו-343 מקבוצת האליסקרין. מניתוח התוצאות עולה שהייתה ירידה בנפח הסיסטולי ב-3.5 מ”ל בקבוצת הפלציבו וב-4.4 מ”ל בקבוצת האליסקרין, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטי (p=0.44 ) .

גם ביעדי משנה של המחקר שכללו יעד משולב של תמותה קרדיווסקולרית, אישפוז בשל אי ספיקת לב, או ירידה של יותר מ-6 נקודות ב-LVEF לא היה הבדל מובהק בין הקבוצות. לעומת זאת, יותר תופעות לוואי נמדדו או דווחו בקבוצת האליסקרין, אשר כללו תת לחץ דם, עלייה בקריאטינין והיפרקלמיה.

החוקרים מסיקים שהוספת אליסקרין לטיפול הסטנדרטי שכולל חוסמי ציר RAAS במטופלים בסיכון גבוה לאחר MI אינה תורמת לשמירת תפקוד חדר שמאל או להקטנת רמודלינג, וכרוכה לעומת זאת ביותר תופעות לוואי, ולכן מימצאים אלה אינם תומכים בחסימה כפולה של ציר RAAS עם אליסקרין במטרה לספק תועלת נוספת בחולים בסיכון גבוה לאחר MI .

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה