מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Circulation ובו הושוו חולים העוברים ניתוח מעקפים (Coronary artery bypass grafting, CABG) ומטופלים באספירין במינון נמוך טרום-ניתוחית, נמצא כי נרשמו הבדלים רציניים מועטים בלבד בתוצאות הקליניות בין חולים אשר הפסיקו ליטול טיפול זה מוקדם (שישה ימים ומעלה לפני הניתוח) ובין אלו שהפסיקו מאוחר (עד לחמישה ימים לפני הניתוח).

החוקרים מסבירים כי אספירין במינון נמוך הינו טיפול מקובל לאחר ניתוח מעקפים, וכי חולים רבים מקבלים אותו גם טרום-ניתוחית. עם זאת, קיים לדבריהם חשש לפיו קבלת הטיפול בסמיכות רבה מדי לניתוח עלולה להגביר את הסיכון לדימומים. מאידך, ישנן ראיות מוגבלות המכוונות את הקלינאים בנוגע למועד ההפסקה המומלץ.

לפיכך, ביקשו החוקרים לעשות שימוש בנתוני מאגר מידע של מרכז רפואי אקדמי גדול בארצות הברית במטרה לבחון סוגיה זו. אותרו חולים המטופלים באספירין אשר עברו CABG בין החודשים ינואר 2002 וינואר 2008, וסווגו על פי מועד הפסקת הטיפול לקראת הניתוח (בקבוצת ההפסקה המוקדמת של הטיפול נכללו אלו שהפסיקו את נטילת האספירין שישה ימים ומעלה לפני הניתוח, ובקבוצת הטיפול המאוחר אלו שהפסיקו עד חמישה ימים לפני הניתוח). בהמשך, ניתחו החוקרים את התוצאות הקליניות של חולים אלו.

התוצא העיקרי המשולב של המחקר כלל אירועים קרדיווסקולאריים רציניים באשפוז (לרבות תמותה, אוטם לבבי ושבץ), ויעדיו המשניים היו סיבוכים דימומיים. מאחר והיו קיימים הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות החולים, בוצע ניתוח propensity במטרה לצמצם את ההטיות האפשריות.

החוקרים מדווחים כי נכללו במחקר 4,143 חולים, מהם 2,298 בקבוצת ההפסקה המוקדמת של הטיפול ו-1,845 בקבוצת ההפסקה המאוחרת. לדבריהם, עלה בידם להתאים היטב 1,519 זוגות חולים (73% מסך העוקבה). ביחס לתוצא העיקרי בין שתי הקבוצות המותאמות, לא נצפו הבדלים מובהקים (1.7% לעומת 1.8%; p=0.80), וכן לא נצפו הבדלים כאלו ביחס למרכיבי התוצא העיקרי המשולב.

החוקרים מוסיפים כי דימום היה שכיח יותר בקרב החולים בקבוצת ההפסקה המאוחרת של נטילת האספירין, וזאת לצד שיעור גבוה יותר של צורך בעירויי דם, הן במהלך הניתוח (23% לעומת 20%; p=0.03) והן בתקופה הבתר-ניתוחית (30% לעומת 26%; p=0.009). עם זאת, לא נצפה הבדל מובהק בשיעור הצורך בניתוח חוזר בעקבות דימום או במשך האשפוז.

על סמך תוצאותיהם אלו, מסכמים החוקרים כי בחולים העוברים ניתוח מעקפים, הפסקה מאוחרת של הטיפול במינונים נמוכים של אספירין לא הביאה להשפעה שלילית על התוצאות הקרדיווסקולאריות, אם כי הביאה לעלייה מתונה בשיעור הדימומים המצריכים עירוי דם. בנוסף, הם מציינים כי נצפתה מגמה אפשרית לסיכון מוגבר לצורך בניתוח חוזר, אולם לדבריהם יש צורך במחקר גדול יותר בכדי לאשש ממצא זה.

בנוסף, מזכירים החוקרים כי קיימות סיבות לפיהן בחולים מסוימים אין להפסיק טיפול באספירין מוקדם יתר על המידה, שכן הדבר קשור בסיכון מוגבר לאוטם לבבי חריף, תסמונת כלילית חריפה ואיסכמיה של הגפיים התחתונות. לפיכך, הם טוענים כי המועד המועדף עבור החולה הפרטני נותר כהחלטה קלינית המבוססת על פרופיל הסיכון של אותו חולה.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון, טוענים הכותבים כי המחקר מספק ראיות מרגיעות ביחס לסיבוכים הקרדיווסקולאריים של הפסקת הטיפול באספירין לקראת ניתוח מעקפים, הן כאשר זו נעשית מוקדם והן כשנעשית מאוחר. לדבריהם, נערכים כעת מחקרים מבוקרים נוספים אשר צפויים לשפוך אור נוסף על הסוגיה, לרבות על השאלה שמא יש להפסיק טיפול באספירין לחלוטין ולנסות לשלוט בדמם באמצעות טיפול אנטיפיברינוליטי.

Circulation 2011

לידיעה ב-NeLM