למה השתלת ICD זמן קצר לאחר MI לא מורידה תמותה לפי תוצאות מחקר DINAMIT? (מתוך Circulation)

מאת ד”ר אולה קראסיק

בפרסום מוקדם בעתון Circulation מנתחים החוקרים את הקשר שבין השתלת קוצב דפיברילטור זמן קצר לאחר MI לבין תמותת החולים, בהתבסס על תוצאות מחקר DINAMIT . במחקר DINAMIT , או בשמו המלא Defibrillator in Acute Myocardial Infarction Trial , חולים זמן קצר לאחר MI חולקו לשתי קבוצות אלה שקיבלו קוצב דפיברילטור (ICD ) למניעה ראשונית של sudden death , מול קבוצת ביקורת. תוצאות מחקר DINAMIT הראו שלא היה הבדל בתמותה הכוללת בין שתי הקבוצות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את הסיבות בבסיס תוצאות אלה ולחפש הסבר לחוסר שיפור בתמותת החולים אשר קיבלו ICD .

במחקר DINAMIT השתתפו 674 חולים עם LVEF <35% ווריאביליות ירודה של הדופק, בטווח זמן של 6-40 ימים לאחר אוטם חריף. כמחצית מחולים אלה קיבלו השתלה של ICD למניעה ראשונית של sudden death ואילו המחצית השניה טופלה שמרנית. התוצאות שנבדקו היו תמותה עקב אריתמיות, תמותה מסיבות אחרות ותמותה כוללת. בתוצאות מחקר DINAMIT לאחר מעקב של 2.5 שנים לא נצפה הבדל בתמותה כוללת בין שתי הקבוצות. אמנם, חולים מקבוצת ה-ICD מתו פחות עקב אריתמיה ויותר עקב סיבות אחרות, בהשוואה לקבוצת הביקורת. יתר על כן, הסיכוי של חולה עם ICD למות מסיבה כלשהי עלה באופן חד לאחר שה-ICD הופעל, בין אם כקוצב או כדפיברילטור.

בניתוח הנתונים הנוכחי נמצאו מספר גורמים אשר העלו באופן משמעותי את הסיכון למות מאריתמיה או מסיבה אחרת בקבוצת חולים אלה: גיל >60, רוחב QRS בסיסי ≥120 מילישניות, nonsustained VT בבסיס, טיפול ביתר לחץ דם, והסטוריה של אוטם לפני האוטם האחרון. ניתוח נתונים מחודש לאחר התאמה לגורמי סיכון אלה מצא כי יחס הסיכון (hazard ratio ) לתמותה מאריתמיה הוא 0.33 (CI 95%, 0.15-0.71) ואילו לתמותה מסיבות אחרות יחס הסיכון הוא 1.70 (CI 95%, 1.00-2.80) בחולים עם ICD מול אלה ללא ICD .

בתוך קבוצת החולים עם ICD הסיכון למות מסיבה שהיא לא אריתמיה, כמו גם הסיכון הכולל לתמותה, עלו באופן חד לאחר שה-ICD הופעל בין אם באופן מתאים ובין אם לאו יחסית לחולים עם ICD שמעולם לא נזקקו לשוק חשמלי או קיצוב. העליה הגדולה ביותר בתמותה הייתה בין חולים אשר קיבלו שוק חשמלי (בין אם מתאים או לא מתאים) לעומת אלה שלא קיבלו: HR 5.6 לתמותה כוללת (CI 95%, 2.4-10.0), או HR 6.0 לתמותה מסיבה שהיא לא אריתמיה (CI 95%, 2.8-12.7).

ההסבר שהחוקרים מציעים לממצאים אלה הוא שחולים אשר מקבלים טיפול מה-ICD , הם מראש אנשים חולים יותר מאלה שלא נזקקים לטיפול, גם בנוכחות ICD . החוקרים טוענים כי ככל הנראה השוק החשמלי עצמו אינו הגורם להעלאת התמותה, אלא סמן ללב חולה יותר. ואכן, מניתוח תוצאות DINAMIT עולה כי בחולים שקיבלו שוק חשמלי מה-ICD היו יותר ארועים של אי ספיקת לב, אוטם או תעוקת חזה לא יציבה במהלך המעקב.

לא כל חולה שעבר MI ובעל האינדיקציות הנכונות להשתלת קוצב דפיברילטור אכן יפתח הפרעת קצב שתפעיל את הקוצב. לדברי החוקרים, בחולים הקשים יותר ה-ICD ככל הנראה אכן הציל את חייהם בזמן שהופעל, אך למעשה ארוע זה רק דחה את המוות בזמן קצר. אם כן, האיזון הוא עדין אם החולה מספיק בריא כדי לשרוד לזמן ממושך, הוא ככל הנראה גם לא יצטרך את עזרת ה-ICD כדי לשרוד. מצד שני, אם החולה קשה וצריך יותר את תמיכת ה-ICD , הוא גם בסיכון גבוה יותר למות מסיבות אחרות. בין שתי קבוצות אלה ישנם החולים שהם מספיק חולים בכדי להרוויח מה-ICD , אך לא מספיק חולים בכדי למות מסיבות אחרות.

מתוך Circulation

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה