ממחקר חדש עולה כי ILR (Implantable Loop Recorders) עשויים לסייע בזיהוי הסיבה לסינקופה לא-מוסבר במרבית המקרים הללו. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות בקווים המנחים, לפיהן יש מקום ל-ILR בשלב מוקדם במקרים אלו.

לפי ההנחיות משנת 2009 של European Society of Cardiology ו-Heart Rhythm Society, יש לנסות ולהגיב לאבחנה של הגורם לסינקופה לא-מוסבר, עם שימוש מוקדם ב-ILR במסגרת הבירור האבחנתי. במרבית החולים המדווחים על אירוע סינקופה, בדיקת אק”ג תדגים הפרעת קצב לב מקבילה והדרך הטובה ביותר לאבחנה היא הקורלציה של אירוע ספונטאני עם ממצא ספציפי באק”ג מאחר שלא ניתן לנבא את הופעת אירוע סינקופה, לעיתים רחוקות מבוצעת בדיקת אק”ג בזמן אירוע סינקופה, אך ILR עשוי לתעד באופן רציף את בדיקות האק”ג למשך עד 3 שנים, עם הגדלת הסיכויים לבדיקת אק”ג בזמן אירוע סינקופה.

נתוני PICTURE נאספו לאחר הנחיות משנת 2004, שהמליצו על ILR רק כמוצא אחרון לאחר כשלון כל יתר הבדיקות, ולפני ההנחיות משנת 2009, הממליצות על שילוב ILR בשלב מוקדם בבירור האבחנתי. המאגר כולל 650 משתתפים עם סינקופה לא-מוסבר מ-71 אתרים ב-11 מדינות.

בכל החולים הושתל Reveal ILR לאחר שפנו בשל אירועים חוזרים של סינקופה או פרה-סינקופה, ללא הסבר ברור. החולים היו במעקב עד להישנות ראשונה של אירוע הסינקופה שהובילה לאבחנה או למשך לפחות שנה אחת; ממוצע המעקב עמד על 10 חודשים.

החוקרים אספו נתונים אודות 570 חולים. במהלך תקופת המחקר, החולים עברו הערכה ע”י שלושה מומחים שונים, בממוצע, עם חציון של 13 בדיקות בטרם אבחנה דפיניטיבית של הסיבה לאובדן ההכרה. אירועים אלו הובילו לחבלה גופנית משמעותית ב-36% מהמקרים.

מבין החולים, 19%, 26% ו-36% פיתחו הישנות של האירוע לאחר 3, 6 ו-12 חודשים, בהתאמה. מבין 218 אירועי הסינקופה במהלך המחקר, אבחנה בעזרת ILR התקבלה ב-170 מקרים (78%), מתוכם 128 מקרים (75%) נבעו מסיבות לבביות.

החוקרים מדגישים את מספר הבדיקות הרב הנדרש בטרם השתלת ILR ואת הדיוק האבחנתי הרב של ILR בחולים עם סינקופה לא-מוסבר. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות שילוב ILR בשלב מוקדם בהערכה של חולים עם סינקופה לא-מוסבר, כפי שהומלץ בקווים המנחים משנת 2009. להערכתם, התוצאה תהיה הפחתת מספר הבדיקות היקרות הנערכות במסגרת בירור אירוע סינקופה.

החוקרים מציינים כי רופאים רבים מחפשים ראשית אחר סיבות נוירולוגיות לאובדן הכרה לא-מוסבר, במקום סיבות לבביות. עובדה זו עשויה להעיד על חוסר מודעות או בטחון בקרב רופאים בנוגע להערכה הראשונית וריבוד הסיכונים של חולים הפונים בשל אובדן הכרה, והתוצאה היא אשפוזים רבים 70%, או 339 חולים במאגר PICTURE.

המומחים קוראים לערוך מחקרים אקראיים בארצות הברית במטרה למשוך את תשומת לבם של קרדיולוגים.

Europace 2010

לידיעה במדסקייפ

מחברת מדטרוניק, ייצרנית ומשווקת המכשור, נמסר בקשר למחקר זה המידע שלהלן:

• המחקר הבינלאומי נערך גם בהשתתפות 4  מרכזים רפואיים  בישראל וביניהם: ” וולפסון”, ” כרמל”; “בני ציון ” איכילוב ” ופורסם בביטאון הקרדיולוגיה האירופאי Europace  


• ד”ר מיכאל  גייסט, מנהל יחידת ביניים לב והשרות האלקטרופיזיולוגי. מהמרכז הרפואי וולפסון מציין לגבי המחקר:  ” התעלפות חוזרת הינה אתגר אבחנתי לרופאים המטפלים ולעיתים למרות בדיקות מרובות האבחנה היא חמקמקה. מחקר  ה ,PICTURE בתקופת מעקב קצרה יחסית של כשנה  הוביל לאבחנה ברוב החולים שהתעלפו בתקופת המעקב .  סה”כ  כ 1/3 מבין החולים (36% ( התעלפו בזמן המחקר מתוכם ב 78% נמצאה אבחנה  ב 3/4 מאילו האבחנה הייתה לבבית,זאת לאחר שרובם עברו בדיקות מרובות ללא ממצא .  גם לחולים שלהם לכאורה סיבה להתעלפות , לא תמיד האבחנה בדיעבד היא הנכונה. מכשירי הולטר התת עורי מסוג , “Reveal ” הם כלי עזר ראשון במעלה להגיע לאבחנה האמיתית . מדובר במכשיר המושתל בפעולה קצרה  ופשוטה עם שהות מינימאלית בבי”ח שאינה מצריכה אשפוז לילי . בניגוד למכשירים החיצוניים  מדובר בניטור רציף ארוך טווח המגדיל משמעותית את הסיכוי לאבחון . אירוע של  התעלפויות  תכופות  (סינקופה) הוא טראומתי לחולה ומשפחתו ועשוי לרמז על מצב רפואי חמור.התעלפויות חוזרות כרוכות בחבלות שברים  במיוחד באוכלוסיה המבוגרת.  איכות החיים של החולים נפגעת, וחלק מהמטופלים סובלים מדיכאון וירידה בתפקוד, איכות החיים בחולים אילו מתוארת לעיתים כדומה למטופלים עם מחלות כרוניות.”