הנחיות חדשות למניעה ראשונית של שבץ מוחי (Stroke)

איגודי ה-AHA/ASA (American Heart Association / American Stroke Association) פרסמו הנחיות חדשות למניעה ראשונית של שבץ מוחי איסכמי והמורגי.

בשנת 1999,ה-AHA קבע יעד לשנת 2010 להפחתת שיעורי התמותה ממחלות לב ושבץ מוחי בשיעור של 25%. מטרה זו הושגה מוקדם יותר, בשנת 2008, ככל הנראה הודות לשיטות מניעה טובות יותר.

מבין למעלה מ-790,000 מקרי שבץ שאובחנו בשנה שעברה, 75% היו אירועים ראשונים, ולכן מניעה חשובה במיוחד. מאחר שקיימת חפיפה רבה בגורמי הסיכון של שבץ איסכמי והמורגי, בהנחיות אלו המומחים מתמקדים במניעה ראשונית של שבץ מוחי, ולא רק שבץ איסכמי, ומדובר בשינוי משמעותי.

נקודות עניין

המסמך המלא מקיף ומעמיק, עם 68 עמודים וקרוב ל-800 מקורות, והמומחים מציינים את נקודות העניין העיקריות:


  • אורחות חיים הועידה העריכה את גורמי הסיכון החדשים והמתפתחים. שינוי אורחות החיים עודנו הגישה הראשונה למניעה ראשונית של שבץ מוחי כולל פעילות גופנית, העדר עישון, צריכת אלכוהול מתונה, שמירה על משקל גוף תקין והקפדה על דיאטה דלת שומן ועתירה בפירות וירקות.

שינויים אלו באורחות החיים מלווים בירידה של 80% בסיכון לשבץ מוחי ראשון, הן בגברים והן בנשים. אין שום טיפול או התערבות אחרים שעשויים להביא לירידה דומה.


  • עישון פאסיבי עישון פאסיבי הינו גורם סיכון מוכח לשבץ מוחי, אך ההמלצות החדשות מדגישות את חשיבות ההימנעות מעשן טבק סביבתי.

לא ידוע אם הגבלת החשיפה מפחיתה את הסיכון מאחר שאין נתונים זמינים בנושא. נראה כי הדבר נכון עבור מחלת לב כלילית ובקהילות המקפידות על יוזמות לאוויר נקי, לדוגמא, שיעור האשפוזים לבתי חולים בשל אוטם לבבי חריף צונחים משמעותית בשנה שלאחר נקיטת אמצעים אלו. החוקרים מאמינים כי הדבר יהיה נכון גם במקרים של שבץ מוחי, למרות שאין נתונים בנושא.


  • סקירות בחדר מיון פניות לחדר מיון עשויות לשמש כהזדמנות ייחודית לערוך בדיקות סקר וטיפול בגורמי סיכון בשבץ מוחי, כולל הפסקת עישון, ניטור רמות כולסטרול ולחץ דם, או בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים והתחלת טיפול מתאים.

למרות שחדרי המיון לרוב עמוסים בחולים הפונים לקבלת טיפול ראשוני בתלונות שונות, חשוב גם לזהות גורמי סיכון ולהפנות את החולים להתערבויות המתאימות.

למרות שיש עדויות לפיהן תוכניות והתערבויות להפסקת עישון בחדר המיון, כמו גם זיהוי פרפור פרוזדורים והערכת הצורך בטיפול בנוגדי-קרישה, ובדיקות סקר ליתר לחץ דם ושימוש בסמים הן סבירות, מהמסמך עולה כי אין הוכחות ליעילות של בדיקות סקר, התערבויות קצרות, והפניה לטיפול בסוכרת ובגורמי סיכון הנובעים מאורחות חיים בתנאי חדר מיון.


  • היצרות א-תסמינית של עורקי הצוואר נושא מורכב יותר הוא החלטה אם להמליץ על רה-וסקולריזציה בחולים עם היצרות א-תסמינית של עורקי הצוואר. העדויות התומכות בניתוח CEA (Carotid Endarterectomy) או הכנסת תומכנים על-פני טיפול תרופתי אופטימאלי הן ישנות, והטיפולים הפכו יעילים יותר. המחקרים העדכניים בנושא השוו בין ניתוח והכנסת תומכנים ללא קבוצת טיפול תרופתי,  ולכן העדויות אינן כוללות ביקורות לפיהן ניתן לקבל החלטה מבוססת-ראיות.


  • אספירין לטיפול בחולים בסיכון נמוך אספירין אינו מומלץ לחולים בסיכון נמוך. אספירין משמש באופן אחיד, אך נראה כי אינו מציע הגנה מיוחדת ואף במינונים נמוכים מאוד כרוך בהופעת תופעות לוואי, לכן חשוב להבין מהם הסיכונים למחלת לב ולשבץ מוחי ולקבוע האם יש תועלת באספירין.


  • פרפור פרוזדורים עדיין אין המלצה אודות מתן נוגדי-קרישה חדשים המצויים בתהליכי אישור, כולל Dabigatran (פרדקסה), שאושר לאחרונה ע”י ה-FDA למניעת שבץ מוחי במקרים של פרפור פרוזדורים.

Stroke. Published online December 2, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה