טיפול טרום-ניתוחי בסטטינים עשוי לצמצם את התמותה לאחר ניתוח מעקפים (מתוך כנס ה-ASA)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בכנס השנתי של ה- American Society of Anesthesiologists (ASA), עולה כי נמצא קשר בין טיפול טרום-ניתוחי בתרופות ממשפחת הסטטינים ובין ירידה בתמותה לאחר ניתוח מעקפים.

החוקרים מציינים כי מרבית המטופלים שעוברים ניתוח מעקפים מקבלים טיפול תרופתי בחסמי בתא, מעכבי ACE, וסטטינים. במחקר הנוכחי הם בדקו את הקשר בין טיפול טרום-ניתוחי בסטטינים ובין תוצאות ניתוח המעקפים וההישרדות לאחר שנה מהניתוח.

זהו מחקר פרוספקטיבי שכלל 1,034 משתתפים שעברו ניתוח מעקפים, ובו עקבו החוקרים אחר המשתתפים למשך שנה מהניתוח. 703 מהמשתתפים קיבלו טיפול טרום-ניתוחי בסטטינים, בעוד ש-331 משתתפים לא קיבלו טיפול בתרופה ממשפחה זו.

החוקרים מדווחים כי גיל המשתתפים הממוצע היה 65 שנה (טווח 42-81 שנה), וכי המדגם כלל 283 נשים ו-751 גברים. גורמי סיכון שזיהו החוקרים לתמותה לאחר הניתוח כללו רמת קריאטינין גבוהה מ-130 מיקרומול/L, מקטע פליטה של חדר שמאל נמוך מ-40%, גיל מבוגר מ-75 שנה, אי ספיקת לב בדרגה 3 ומעלה ע”פ ה-NYHA, והיעדר טיפול בסטטינים. לדבריהם, למודל סיכון זה נצפתה סגוליות של 98.7%, רגישות של 40.6% ושיעור טעות כולל של 4.9%.

36 משתתפים (3.48%) נפטרו כחודש לאחר הניתוח, כולל 19 משתתפים (2.7%) בקבוצת הסטטינים ו-17 משתתפים (5.14%) שלא קיבלו טיפול טרום-ניתוחי בסטטינים. לאחר שנה מהניתוח נפטרו בסה”כ 64 משתתפים (6.19%), כולל 28 משתתפים (3.98%) בקבוצת הסטטינים ו-36 משתתפים (10.9%) שלא קיבלו טיפול זה.

יחס הסיכויים (OR) לתמותה לאחר שנה מהניתוח היה 0.34 בקבוצת הסטטינים (95% CI 0.208-0.556), לעומת 4.7 במשתתפים שלא קיבלו סטטינים (95% CI 2.3-9.8). מספר האנשים בהם יש לטפל על מנת למנוע מקרה מוות אחד (Number needed to treat) בקבוצת הסטטינים היה 14.5 (95% CI 9.5-30.9), ובקבוצה זו נצפתה ירידה יחסית של 63.4% בסיכון לתמותה לאחר הניתוח.

לאור תוצאות המחקר אומרים החוקרים כי טיפול טרום-ניתוחי עשוי להוביל לירידה משמעותית בסיכון לתמותה לאחר ניתוח מעקפים. הם מסבירים כי לסטטינים יש השפעה לא רק על צמצום רמות השומנים בדם, אלא גם על ירידה בסיכון הקרדיווסקולארי.

לדבריהם המחקר לא בדק את משך הטיפול הרצוי, אך הם ממליצים על טיפול בסטטינים כ-4 שבועות לפחות לפני ניתוח מעקפים, ולמשך שנה לפחות לאחר הניתוח.

מתוך הכנס American Society of Anesthesiologists 2010 Annual Meeting.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה