קרדיולוגיה

היחס בין היקף המותניים לגובה מנבא את הסיכון למחלות לב ומחלות מטבוליות בילדים בעלי משקל תקין (BMC Pediatr.)

ממחקר חדש שפורסם ב-BMC Medicine עולה כי היחס בין היקף המותניים לגובה (WHtR Waist-to-Height Ratio) מנבא את הסיכון למחלות לב ומחלות מטבוליות בילדים בעלי משקל-תקין, כמו גם בילדים בעלי עודף-משקל/השמנה.

החוקרים מסבירים כי מדד מסת הגוף (BMI) מצוי בשימוש נרחב להערכת ההשפעה של השמנה על הסיכון הקרדיו-מטבולי בילדים, אך אינו תמיד קשור להשמנה מרכזית, ומשתנה עם גדילה והתבגרות. WHtR הינו מדד יחסית קבוע להערכת השמנה בטנית בקבוצות שונות (גיל, מין או מוצא). עם זאת, אין מידע רב בנוגע לשימוש במדד זה להערכת ההשמנה הבטנית והסיכון הקרדיו-מטבולי בקרב ילדים בעלי משקל תקין ואלו בעלי עודף-משקל/השמנה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את השימוש במדד WHtR להערכת ההשמנה הבטנית ופרופיל הסיכון הקרדיו-מטבולי בקרב ילדים בעלי משקל תקין ועודף-משקל/השמנה, שלקחו חלק במחקר Bogalusa Heart Study.

מדגם המחקר כלל 3091 ילדים בגילאי 4-18 שנים; מחציתם היו בנים, 56% היו לבנים. החוקרים סיווגו את הילדים לקבוצת ילדים בעלי משקל תקין (אחוזון 5-85) או בעלי עודף-משקל/השמנה (אחוזון 85 ומעלה). על-בסיס WHtR (מתחת ל-0.5 אין השמנה מרכזית, 0.5 ומעלה השמנה מרכזית) החוקרים השוו את פרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי בכל קבוצה.

בקבוצת הילדים בעלי משקל תקין, 9.2% מהילדים סבלו מהשמנה מרכזית (WHtR של 0.5 ומעלה), לעומת 19.8% מהילדים בעלי עודף-משקל/השמנה (WHtR מתחת ל-0.5). הפרעות ברמות LDL, HDL, טריגליצרידים ואינסולין היו הרבה יותר נפוצות בילדים בעלי משקל תקין עם השמנה מרכזית (1.66, 2.01, 1.47 ו-2.05, בהתאמה). שכיחות היסטוריה משפחתית של סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית הייתה גבוהה יותר משמעותית בקרב ילדים בעלי משקל-תקין והשמנה מרכזית.

בהשמנה לילדים בעלי השמנה מרכזית ועודף-משקל/השמנת-יתר, באלו ללא השמנה מרכזית הסיכון להפרעה ברמת HDL היה נמוך ב-0.53, והסיכון להפרעה משמעותית במדדי HOMA-IR היה נמוך ב-0.27. שכיחות היסטוריה משפחתית של יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית הייתה נמוכה יותר משמעותית בילדים בעלי עודף-משקל/השמנת-יתר ללא השמנה מרכזית.

מגבלות המחקר כוללות מבנה מחקר חתך ואופי תצפיתי, שאינו מאפשר לקבוע סיבתיות; והעדר הערכה ישירה של הבשלות המינית או מסת שומן בגוף ופיזורו.

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מדגישים כי מדד WHtR עשוי לסייע בזיהוי השמנה בטנית מרכזית וסיכון קרדיו-מטבולי בילדים בעלי משקל-תקין, אך גם לזהות את הילדים ללא השמנה מרכזית עם פרופיל גורמי סיכון בריא בקרב ילדים בעלי עודף-משקל/השמנת-יתר. לפיכך, מדד WHtR עשוי לשמש באופן נרחב יותר כמדד פשוט להערכת הסיכון הקרדיו-מטבולי של ילדים.

BMC Pediatr. 2010;10:73

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה