מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון Annals of Emergency Medicine, עולה כי חולים הפונים לחדר המיון עם תלונות של סחרחורת או ורטיגו יפתחו רק באופן נדיר אירועים וסקולאריים לאחר שחרורם.
אולם, בעוד שהסיכון הכללי לאירוע וסקולארי מג’ורי הוא נמוך, לא ברור מיהם אלו המצויים בסיכון גבוה יותר או פחות לאותם אירועים.
במחקר הנוכחי נעשה שימוש במידע אודות 31,159 נבדקים ששוחררו מחדר המיון עם אבחנה עיקרית של סחרחורת או ורטיגו. בששת החודשים לאחר פנייתם הראשונה לחדר המיון, 274 חולים נפטרו ו 332 אושפזו עם אירוע וסקולארי מג’ורי, עם היארעות מצטברת לאירוע וסקולארי מג’ורי או מוות של 0.93%, היארעות מצטברת לאירוע קרדיו-וסקולארי של 0.32%, והיארעות מצטברת לאירוע צרברו-וסקולארי של 0.63%.
היארעות האירועים הצרברו-וסקולאריים הייתה גבוהה ביותר בחודש הראשון (30.2 מקרים עבור 10,000 חודשי אדם) וירדה ל- 6.5 מקרים ל- 10,000 חודשי אדם לאחר מכן.
מאידך, היארעות אירועים קרדיו-וסקולאריים ל- 10,000 חודשי אדם הייתה יציבה באופן יחסי לאורך תקופת המעקב, ונעה בין 9.0 מקרים בחודש הראשון לעד 10.6 מקרים לאחר מכן.
גיל מתקדם ומין זכר היוו גורמי סיכון משמעותיים לתוצאות וסקולאריות קיצוניות, וכך גם אבחנת שחרור של סחרחורת ולא ורטיגו.
בהתבסס על צפי של מודל רב משתני, הסיכון לאורך 180 יום של שבץ יהיה 3.1% עבור גבר לבן בן 85 שנים ששוחרר עם אבחנה של ורטיגו או סחרחורת, אולם רק 0.22% עבור אישה לבנה בת 35 שנים.
החוקרים משווים מידע מפורט מאנמנזות רפואיות, בדיקות נוירולוגיות ומבחנים אבחוניים עבור חולים שהגיעו למיון עם תלונות של סחרחורת, אשר אובחנו מאוחר יותר עם שבץ, ואלו שלא. באופן פרטני יותר, מעוניינים החוקרים להבין את ערכו של CT מוח בחולים כאלו, תוך התחשבות בנזקי הקרינה וברגישות הנמוכה שיש לבדיקה זו עבור סוגי שבץ הידועים כגורמי סחרחורות.
מטרת החוקרים הינה פיתוח שיטות טובות יותר לזיהוי קבוצות בסיכון גבוה או נמוך כבר בחדר המיון, על מנת להביא לעריכת הבירור המתאים ביותר לכל חולה עפ”י מידת הסיכון בו מצוי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!