מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי חולי לב בעלי נטייה כללית לדחק פסיכולוגי מצויים בסיכון גבוה משמעותית לאירועים קרדיווסקולאריים. לדברי החוקרים, זיהוי אנשים עם מבנה אישיות מסוג D עשוי לאפשר לרופאים לאתר חולים המצויים בסיכון מוגבר לאירועים עתידיים.

החוקרים מסבירים כי חולים עם מבנה אישיות זה הם אלו אשר טוענים כי הכל בסדר ואין בעיות כלשהן, ואולם נותנים תחושה שמשהו אינו כשורה. לדבריהם, אישיות מסוג D, מבנה אישיות אשר תואר אך לאחרונה, הינו שילוב של שתי תכונות אופי נורמליות יחסית, ואין לבלבלו עם דיכאון. הם מבהירים כי בעוד שקיימת מידה של חפיפה בין מבנה אישיות מסוג D ובין דיכאון, מטופלים רבים עם מבנה אישיות מסוג D לא עונים לקריטריונים האבחנתיים של הפרעה דכאונית.

מחד, אנשים עם מבנה אישיות מסוג D הינם בעלי נטייה לחוות רגשות שליליים, כגון חרדה, דיכאון, דחק וכדומה, ומאידך הם מראים ציון גבוה יותר במבחנים של אינהיביציה חברתית. אנשים אלו הינם מסוגרים יותר באינטראקציות חברתיות, פחות נוטים לשתף את רגשותיהם האישיים עם אחרים, ונוטים יותר לחוות מעט חוסר ביטחון. שילוב זה, מוסיפים החוקרים, הופך אותם לפגיעים יותר לצורות כרוניות של דחק פסיכולוגי.

בעבודתם זו, מבקשים החוקרים לספק הערכה של הסיכון הפרוגנוסטי הקשור במבנה אישיות מסוג D. במטה-אנליזה של תשעה מחקרים אשר פורסמו בין השנים 1995 ו-2009, הכוללים חולים עם מחלה של העורקים הכליליים, אוטם לבבי קודם, אי ספיקת לב, השתלת לב רצנטית ומחלת עורקים פריפרית, נמצא כי אישיות מסוג D הייתה קשורה בסיכון מוגבר פי 3.7 לפרוגנוזה ארוכת טווח ירודה, לרבות סיכון מוגבר לתמותה, תמותה לבבית ואוטם לבבי.

החוקרים מציינים כי משך המעקב אשר בוצע במחקרים שנכללו בניתוח זה והבוחנים את הקשר בין אישיות הנוטה לדחק ובין אירועים קרדיווסקולאריים נע בין שנה אחת לשש עד עשר שנים. לדבריהם, מרבית המחקרים כללו מעקב של שלוש, ארבע או חמש שנים, כך שהמדובר בעיקר בסיכון בטווח הבינוני, ולא בסיכון המיידי בחולים אשר אובחנו זה עתה.

לטענת החוקרים, מנגנוני תיווך ביולוגיים, כגון הורמוני דחק כמו קורטיזול, יתכן וממלאים תפקיד בסיכון המוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ואכן, במחקר אחר אשר פורסם החודש בירחון Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, ישנה תמיכה נוספת לתפקיד המזיק של קורטיזול על הלב.

במחקר זה נכללו 861 חולים בגילאי 65 שנים ומעלה, ובו נמצא כי רמות גבוהות יותר של קורטיזול בשתן היו קשורות בסיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית.

החוקרים העומדים מאחורי המחקר הראשון מוסיפים כי קיימות גם ראיות לפיהן ישנה עלייה ברמות הציטו קינים הפרו-אינפלמטוריים בקרב אנשים עם מבנה אישיות מסוג D ואי ספיקת לב כרונית, וכי זו האחרונה מגבירה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים. הם מדגישים כי אנשים אלו הנוטים לדחק עשויים להראות בנוסף תבניות התנהגות חיוניות, כגון סבירות נמוכה יותר להיגמל מעישון, להשתתף בפעילות גופנית או להיענות לטיפול תרופתי, אשר מגבירות את הסיכון שלהם לאירוע קרדיווסקולארי.

מבחינת טיפול, מוסיפים החוקרים, חשוב לערב חולים אלו בתוכניות של שיקום לבבי, לרבות תוכניות אימונים. בנוסף, הם מציעים לרופאים לנטר בצורה הדוקה יותר אחר חולים אלו, למשל באמצעות בדיקות תכופות יותר במרפאה ואף באמצעות הטלפון על מנת לעקוב אחר התקדמותם ולהקדיש תשומת לב לדברים כגון גמילה מעישון.

לבסוף, מזכירים החוקרים כי ניתוח נוסף של 11 מחקרים הראו כי מבנה אישיות מסוג D קשור בסיכון מוגבר פי 3 לדחק רגשי, לרבות בריאות נפשית ירודה יותר, חרדה ודיכאון.

באותו עניין, נזכיר כי דיווחנו לאחרונה על מחקר אשר פורסם בירחון Hypertension ולפיו אנשים בעלי אופי אנטגוניסטי, ובייחוד אלו עם תכונות כתחרותיות ואגרסיביות, עשויים להימצא בסיכון מוגבר לאוטם לבבי או שבץ מוחי, וזאת מאחר ומראים עובי רב יותר של דופן עורקי התרדמה.

Circ Cardiovasc Qual Outcomes 2010

לידיעה במדסקייפ