הצהרה מדעית מטעם ה-AHA בנוגע לטיפול לאחר שבץ (Stroke)

איגוד ה-AHA (American Heart Association) פרסם הצהרה מדעית מקיפה בנוגע לסיעוד ולשיקום המולטידיציפלינרי במסגרת הטיפול בחולים לאחר שבץ. ההצהרה מסכמת את העדויות הזמינות הטובות ביותר בנוגע לטיפולים לאחר שבץ מוחי וכוללת המלצות לטיפול בחולים ששרדו אירוע מוחי ובבני משפחתם בזמן האשפוז, לאחר השחרור מבית החולים, הטיפול הכרוני והטיפול בחולים הנוטים למות.

המומחים מדגישים את האופי המקיף של הצהרת ה-AHA ומסבירים כי עד כה איש לא ניסה לסכם את כל העדויות בספרות הרפואית בנוגע להערכה ולשיקום של חולים הסובלים מחסרים לאחר אירוע מוחי. ההצהרה כוללת 602 מקורות ופורסמה במהדורת אוקטובר של Stroke.

ההנחיות עשויות לסייע בהדרכת אחיות ושאר חברי הצוות הרפואי בנוגע לאפשרויות ההחלמה בשלבים כרוניים יותר של הטיפול בחולי שבץ.

מהמסמך עולה כי יש עדויות לפיהן חולים ששרדו אירוע מוחי ממשיכים להדגים שיפור במצבם. המומחים מסבירים לחולים כי תפקודי השפה והדיבור עשויים להחלים במשך שנים לאחר האירוע המוחי, בעוד שההחלמה המוטורית הינה מוקד העניין עליו חושבים החולים בשלבים המוקדמים.

המאמר מהווה ניסיון ראשון להתייחס למורכבות הטיפול בחולים לאחר שבץ.

מהמידע שנמסר ברקע להצהרה עולה כי שבץ עודנו סיבה מובילה למוגבלות ארוכת-טווח. כחמישים מיליון חולים ששרדו אירוע שבץ מוחי ברחבי העולם מתמודדים כיום עם המגבלות הגופניות, הקוגניטיביות והרגשיות, וכ-25-74% מהשורדים נזקקים לסיוע נוסף.

סיווג WHO

המאמר כולל את סיווג ה-WHO (World Health Organization) לתפקוד, מוגבלות ובריאות.

ההצהרה מפרטת את התפקידים של חברי הצוות העיקריים ומדגישה את הכישורים המגוונים הנדרשים במסגרת השיקום לאחר שבץ, ושמה דגש על חשיבות הרופאים, האחריות, הטיפול בדיבור, הטיפול הקוגניטיבי והטיפול התעסוקתי.

הכותבים חילקו את הטיפול לשיקום בתנאי אשפוז, טיפול במסגרת מרפאת-חוץ וטיפול בשלב הכרוני.

ההצהרה מספקת סקירה של העדויות בנוגע לבדיקות סקר וטיפולים רפואיים, כולל טיפולי שיקום מסורתיים וטכניקות חדשות.

תמיכה במטפלים

ההצהרה דנה גם בגישה לגורמים אישיים וסביבתיים והדרכה ותמיכה במטפלים. אחת ההמלצות היא כי המטפלים יהיו חברים פעילים בצוות המולטידיציפלינרי עם יעדים משותפים להחלמה.

הכותבים מסבירים כי לא ניתן דגש מספיק לתחומים דוגמת דיכאון בשלב שלאחר השבץ ותקשורת ותפקוד קוגניטיבי.

הצעד הבא הוא להבין מהי הדרך הטובה ביותר להפיץ את ההצהרה, וככל הנראה יפתחו תכנית ליישום והפצת המידע , על-מנת שיגיע לידיים הנכונות.

מקור מומלץ

מומחים בתחום הסכימו כי מדובר בסקירה מקיפה וטענו כי תשמש כמקור לצוותים רפואיים, שכן הרופאים, האחיות, המטפלים ובני המשפחה עשויים למצוא סיכום של כמעט כל הטיפולים הניתנים במסגרת השיקום של חולי שבץ, ביחד עם דרגת העדויות המעידות על תועלת הטיפול. החידוש בסקירה זו הוא בהתייחסות לסביבה החברתית, הגישה לשירותי הבריאות והתמיכה המשפחתית בחולים ששרדו אירוע מוחי.

עם זאת, הם מצאו כי בחלק מהמקרים הדגש שניתן למטה האנליזה במקום למחקרים אינדיבידואליים היה בעייתי. אחת הדוגמאות היא העדות לטיפול בנוגדי-דיכאון במסגרת הדיכאון לאחר שבץ. התוצאה היא הצהרה מעורבת בנוגע לתועלת, בעוד שסקירת מחקרים אינדיבידואליים חושפת עדויות בולטות יותר במחקרים מבוקרים ומאורגנים בצורה טובה יותר.

גורם הזמן

המומחים מסבירים כי מטה האנליזה לא התייחסה לגורם הזמן. מחקרים שנערכו בשבועות הראשונים לאחר שבץ נוטים להצביע על קורלציה הדוקה בין דיכאון והמיספרה שמאלית, בעיקר נגעים קדמיים, בעוד שמחקרים שנערכו מספר חודשים לאחר האירוע נוטים להצביע על היארעות דומה של דיכאון בחולים עם שבץ בהמיספרה הימנית והשמאלית.

הם חשו כי יש נקודות נוספות שהיו חסרות. לדוגמא, דיון בנוגע לסיכון לנפילות לא כלל דגש על נושאים קוגניטיביים דוגמת בלבול ודמנציה, שעשויים להגדיל משמעותית את הסיכון הנ”ל.

אך נראה כי הדבר שהיה הבולט ביותר בהעדרו בסקירה היה “מגילת הזכויות” של חולי שבץ בכל הנוגע למערכת הבריאות הטובה ביותר לחולים ששרדו אירוע מוחי ולבני משפחתם.

Stroke.Published online September 2, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה