מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר פרוספקטיבי חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Stress עולה כי יתכן ובשיער קיימות ראיות לסיכון להתפתחות אוטם לבבי (Myocardial infarction, MI) בעקבות דחק בפרט. לדברי החוקרים, ממצאיהם מצביעים על כך שדחק כרוני עשוי להיות גורם משמעותי התורם לסיכון זה בדומה לדחק חריף.
החוקרים מסבירים כי הקשר בין דחק פסיכולוגי ובין מחלה קרדיווסקולארית הינו די מבוסס בספרות המקצועית, וכי ידוע שדחק חריף תורם להתפתחות אוטם לבבי, אולם התפקיד של דחק כרוני בהתפתחות MI הינו פחות ברור. החוקרים תולים עובדה זו בכך שהערכת דחק כרוני בנבדק בזמן של אוטם לבבי חשופה להטיית זיכרון (Recall bias), שהרי אירוע חריף עשוי לגרום לנבדק לנסות במידה רבה יותר להיזכר באירועי דחק קודמים, וכן בכך שקיימים סמנים ביולוגים מעטים בלבד שהינם מהימנים למדידת דחק כרוני.
החוקרים מוסיפים כי קורטיזול הינו ‘הורמון דחק’ אשר מצטבר בשיער ומופרש במידה רבה יותר בעתות דחק. מסיבה זו, פיתחו צוות החוקרים שיטה להערכה לונגיטודינלית של רמות הקורטיזול בשיער לפני התפתחות אירוע חריף.
במחקר מסוג מקרה-ביקורת נכללו 56 גברים מבוגרים אשר אושפזו ביחידה לטיפול נמרץ לב בעקבות אוטם לבבי (מסוג STEMI או NSTEMI), וכן 56 חולים בקבוצת ביקורת אשר אושפזו במחלקות פנימיות בהתוויות אחרות. החוקרים עשו שימוש בשיטת Immunoassay אנזימטית על מנת למדוד את רמות הקורטיזול בשלושת הסנטימטרים הפרוקסימליים ביותר של השיער, וזאת מאחר שמייצגים לדבריהם את שלושת החודשים הרצנטיים ביותר של חשיפה לדחק.
החוקרים מדווחים כי תכולת הקורטיזול החציונית בשיער נעה בין 295.3 ng/g בחולים לאחר אוטם לבבי חריף ובין 224.9 ng/g בקרב הנבדקים בקבוצת הביקורת (p=0.006). לאחר תקנון לגורמי סיכון אחרים לאוטם לבבי חריף, ובהם גיל החולה, רמות כולסטרול מסוג LDL ו-HDL, מדד מסת הגוף (BMI), הרגלי עישון ואוטם לבבי קודם, נמצא כי תכולת הקורטיזול בשיער נותרה כגורם המנבא החזק ביותר לאוטם לבבי חריף (OR, 17.4; 95% CI = 2.15-140.5; p=0.007).
החוקרים מסכמים כי הממצא לפיו תכולת הקורטיזול בשיער עולה כגורם המנבא החזק ביותר לאוטם לבבי חריף צריך להדגיש את התפקיד האפשרי העצום של דחק כרוני, אשר פעמים רבות אינו זוכה להתייחסות מצד הרופאים כגורם סיכון קרדיווסקולארי. לדבריהם, השיטה החדשה בה עשו שימוש עשויה להוות ביומרקר רגיש לשינויים ברמות הדחק המשני להתערבויות. הם מוסיפים כי מדידת רמות הקורטיזול בשיער עשויה לסייע באיתור חולים המצויים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים עתידיים ואשר עשויים להרוויח כתוצאה מהערכה וטיפול אינטנסיביים של גורמי הסיכון המקובלים הקיימים אצלם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!