מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון American Journal of Clinical Nutrition עולה כי תוספי סידן הניטלים במהלך ההיריון אינם משפיעים על ערכי לחץ הדם של הילד בגילאי 5 עד 10 שנים.

החוקרים מסבירים כי בגמביה, בה נערך המחקר, נשים באזורים הכפריים צורכות באופן טיפוסי 300 עד 400 מ”ג של סידן ליום במהלך ההיריון. לדבריהם, לאור הצריכה הנמוכה הזו של סידן בקרב נשים כפריות בגמביה, הממצא לפיו נטילת תוספי סידן במהלך ההיריון לא הייתה בעלת השפעה על לחץ הדם של ילדיהם איננה ניתנת להכללה ישירה ביחס לאוכלוסיות אחרות. עם זאת, הם טוענים כי כאשר מתייחסים לממצא זה יחד עם אלו של שלושה מחקרי מעקב נוזפים של נטילת תוספי סידן בהיריון, מתקבלת אט אט תמונה מלאה יותר של ההשפעה של סידן הנצרך בהיריון על לחץ הדם בילדים. על סמך סך הראיות אשר הצטברו בנושא עד כה, לרבות עבודתם הנוכחית, סבורים החוקרים כי אין רושם שקיימת השפעה חשובה בהקשר זה.

החוקרים מציינים כי ערכו מחקר קודם באותה מדינה תוך הקצאה אקראית של הנשים על מנת לבחון שמא צריכה יומית של תוספי סידן במינון 1500 מ”ג החל מהשבוע ה-20 להיריון תשפיע על לחצי הדם הסיסטוליים של האם לקראת הלידה.

במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים ב-350 תינוקות אשר נולדו במועד, אשר כיום הינם בגילאי 5 עד 10 שנים, ואשר נולדו לנשים שנכללו במחקר. הם מציינים כי תינוקות אלו מהווים כ-64% מכלל הלידות שנרשמו במחקרם.

החוקרים מציינים כי ידוע שלחץ הדם של גיל הבגרות מושפע מזה של גילאי הילדות, כך שכל גורם אשר משפיע על ערכי לחץ הדם מוקדם בחיים עשוי להיות בעל השלכות חשובות בחיים המאוחרים יותר, וזאת גם אם השפעתו בגיל הילדות הינה מתונה. עם זאת, החוקרים מצאו כי תוספי סידן באם לא היו בעלי השפעה משמעותית על לחצי הדם הסיסטוליים או הדיאסטוליים של הילד או על מדד מסת הגוף (BMI).

החוקרים מדווחים כי ההבדל הממוצע המתוקנן בין הקבוצות עמד על 0.29 mmHg עבור לחץ הדם הסיסטולי ו-0.38 mmHg עבור לחץ הדם הדיאסטולי. בסך הכל, לחצי הדם הסיסטולי והדיאסטולי הממוצעים עמדו על 97.6 ו-mmHg 57.2 בבנים, בהתאמה, ועל 98.6 ו-58.7 mmHg בבנות, בהתאמה.

החוקרים מוסיפים כי רק 4% מהילדים במחקר הראו לחץ דם הגבוה מאחוזון 95 לגילם ולגובהם, וכי לא נצפה קשר בין לחץ דם גבוה ובין נטילת תוספי סידן על ידי האם במהלך ההיריון.

תוצאות אלו נבעו מניתוח נתונים מסוג Intent-to-treat. לדברי החוקרים, ההיענות הממוצעת בשתי קבוצות המחקר עמדה על 98%, ללא הבדל בין השתיים. ניתוח הנתונים מסוג as-treated לא הראה אף הוא השפעה של ההתערבות על לחצי הדם של הילדים.

עם זאת, החוקרים מציינים כי נצפה קשר משמעותי בין לחץ הדם הבסיסי שנמדד באם ובין השפעת ההתערבות על לחצי הדם הסיסטוליים בילד. לדבריהם, עבור נשים עם לחץ דם סיסטולי נמוך בתחילת המעקב, נטילת תוספי הסידן הייתה קשורה בלחץ דם סיסטולי נמוך יותר בילד בהשוואה לתרופת דמה, בעוד שעבור נשים עם לחץ דם התחלתי גבוה, נצפה קשר הפוך.

החוקרים טוענים כי המקורות המוקדמים של מחלה בגיל הבגרות מהווים תחום חדש ומלהיב למחקר, וכי טרם פורסמו מחקרים רבים העושים שימוש במידע קליני מבוקר ובהקצאה אקראית של הנבדקים על מנת להשיב לשאלות אודות השפעת התזונה במהלך ההיריון על הבריאות של הילד בהמשך חייו. לפיכך, הם סבורים כי עבודתם זו הינה תוספת חשובה לגוף הידע ההולך ומצטבר, אף על פי שלא הדגימו קשר במקרה זה.

Am J Clin Nutr 2010

לידיעה במדסקייפ