מאת ד”ר בן פודה שקד

הסקירה נערכה בהמלצת דלית וייסמן, עורכת מדור תזונה.

במחקר פרובוקטיבי חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון American Journal of Cardiology מעלים החוקרים אסטרטגיה חדשה שמטרתה ‘לנטרל’ את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית הנגרם בעקבות הרגלי אכילה לא בריאים, ולפיה יציעו רשתות מזון מהיר ללקוחותיהן סטטין יחד עם הארוחה, אותו ניתן יהיה למצוא לצד המלח, הסוכר, המיונז והקטשופ.

החוקרים מדגישים כי אין בכוונתם לעודד הרגלי אכילה שאינם בריאים בזכות נטילת הסטטינים, ומוסיפים כי הגישה הטיפולית צריכה להמשיך ולמקם את הטיפול התרופתי רק אחרי התערבויות באורח החיים, ובהן הרגלי תזונה נכונה, גמילה מעישון ופעילות גופנית סדירה. הם מסבירים כי בעבודתם זו הם מעלים אפשרות בפני הקהילה הרפואית, לפיה יש לשקול את ההשפעה האפשרית של טבליית סטטין לעומת זו המזיקה של ארוחה שאינה בריאה.

בעקבות ביקורות שהועלו ביחס למחקרם זה, טוענים החוקרים כי קיימת אירוניה בכך שתוספות מזיקות לבריאות ניתנות (לצד הארוחות ברשתות אלו) בחינם וללא כל הגבלה, בעוד שיש הסבורים כי ברעיון של תוספת פשוטה זו (של טבליית סטטין) אשר הינה בעלת השפעה מיטיבה פוטנציאלית, יש משום שגעון.

במחקר זה ביקשו החוקרים לבחון את השאלה שמא ניתן ‘לנטרל’ את הסיכונים היחסיים של צעד בודד, במקרה זה צריכת ארוחה לא-בריאה ברשת McDonalds, באמצעות שינוי מנוגד בסיכון היחסי של פעילות אחרת, כגון צריכת תכשיר מקבוצת הסטטינים. לשם כך, השוו בין הסיכון היחסי להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית הקשור בסך תכולת השומן של הארוחה, או בתכולת שומן הטרנס שבה, ובין הירידה בסיכון היחסי שדווחה במטה-אנליזה אשר פורסמה לאחרונה וכללה שבעה מחקרים של מניעה ראשונית באמצעות סטטינים.

לדברי החוקרים, מרבית משטרי הטיפול בסטטינים כמניעה ראשונית, למעט Pravastatin, נמצאו כחזקים מספיק על מנת לגבור על הסיכון המוגבר הנגרם בעקבות צריכת המבורגר Quarter Pounder, המכיל 19 גרם של שומן סך הכל ו-1 גרם של שומן טרנס, או על זה הנגרם בעקבות צריכת המבורגר Quarter Pounder עם גבינה ושתיית מילקשייק קטן, שילוב שאינו בריא המכיל 36 גרם שומן כולל ו-2.5 גרם שומן טרנס. הם מוסיפים כי על אף אופיו הפרובוקטיבי של המחקר, השיקול אותו ביקשו לבחון הינו רציני לטענתם. הם מוסיפים כי עלה בידם להראות שניתן להוריד את הסיכון לאוטם לבבי, בהתבסס על הקשר בין צריכת שומן רווי ובין תוצאות שליליות, וכן על הקשר בין הטיפול בסטטינים, הורדת רמות הכולסטרול מסוג LDL והסיכון הקרדיווסקולארי. לדבריהם, ניתן לגבור על הסיכון הכרוך בצריכת צ’יזבורגר ומילקשייק באמצעות טבליית סטטין בודדת.

החוקרים מוסיפים וטוענים כי אנשים יכולים לעסוק בהרגלים מזיקים, כגון אורח חיים יושבני, תזונה שאינה בריאה או צריכת אלכוהול מוגזמת, ולעשות כן ללא צורך ביעוץ עם רופא, ולעומת זאת באם ברצונם לקבל החלטה בריאה יותר, כגון נטילת סטטין למניעה ראשונית, הדבר מצריך את אישורו של הרופא המטפל. לדבריהם, בבריטניה ניתן לרכוש Simvastatin במינון 10 מ”ג ללא צורך במרשם מזה כשש שנים, אולם בפועל באם מטופל רוצה לרכוש את התרופה במינון רב יותר עליו להיבדק בידי רופא.

החוקרים מציינים כי קיים חשש שמא יחושו אנשים כי משמעות הדבר שיוכלו לאכול מה שירצו ללא השלכות. הם מסבירים כי הדבר דומה לתחום הבטיחות בדרכים, בו ככל שהנהגים מרגישים בטוחים יותר בכביש, כך הם נוטים לנהוג בצורה מסוכנת יותר. עם זאת, הם מסייגים ואומרים כי בעיניהם לא נראה שבמצב הנוכחי אנשים מגבילים את עצמם באכילה ברשתות המזון המהיר בשל ההשפעות הבריאותיות של תזונתם.

באשר לקהילת הקרדיולוגים, התקבל המאמר בתגובות מעורבות- היו שסברו כי קבוצת החוקרים מתלוצצת לחלוטין והיו שהזהירו כי המדובר בטיפול תרופתי פשוט על פניו, למחלה כרונית המצריכה שינויים משמעותיים באורח החיים ובהרגלי התזנה. קרדיולוגית אחת ציינה כי הצעתם של החוקרים, אשר זכתה לכינוי “MacStatin“, איננה תקדימית לחלוטין- ומזכירה קריקטורה אשר פורסמה בעבר כהלצה ובה נראה זוג הסועד במסעדה של רשת McDonalds ומבקש אספירין יחד עם הארוחה.

מומחה נוסף מבית הספר לבריאות הציבור בהרווארד, אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים, מציין את הסתייגויותיו מהגישה שהוצגה במחקר הנוכחי, ובראשן העובדה כי מחלה קרדיוסקולארית נגרמת בעקבות גורמי סיכון מרובים. הוא מסביר כי הרגלי התזונה אינם משפיעים על הסיכון הקרדיווסקולארי רק באמצעות רמות הכולסטרול מסוג LDL או תהליך הדלקת, כי אם באמצעות למעלה מתריסר מנגנונים, לרבות השפעה על התנגודת לאינסולין, תפקוד האנדותל וחלקיקי כולסטרול נוספים. כמו כן, הוא מציין כי התזונה משפיעה גם על הסיכון להתפתחות הפרעות קצב, על תחושת השובע ועל עלייה במשקל, וכן הלאה. לטענתו, הניסיון לבלום שני מנגנונים, רמות ה-LDL והתהליך הדלקתי באופן חלקי, אינה נכונה באם בכוונתך ‘לנטרל’ את כל השפעותיה המזיקות של תזונה שאינה נכונה.

בנוסף, מזכיר המומחה כי תזונה משפיעה לא רק על הסיכון להתפתחות מחלת לב, כי אם גם על הסיכון להתפתחות סוכרת, סרטן, השמנת יתר ומצבים נוספים. הוא טוען כי יש צורך בשינוי סביבתי באופן שיקל על הפרט לאכול בריא יותר, וכי היענות לטיפול תרופתי, לרבות סטטינים, נותרת נמוכה בהקשר של מניעה ראשונית.

לבסוף, הוא טוען כי הגישה אינה צריכה להיות ‘לעשות משהו טוב ומשהו רע יחד כך שזה ינטרל את זה’. כמו כן, הוא סבור כי רבות ממגבלות הגישה המוצגת במחקר זה מתייחסות לעיקרון ה-Polypill, שעומד בבסיס גישה של טיפול מונע בו נעשה שימוש בתרופות על מנת לחסום מסלולים מסוימים בגוף, בעוד שמניעה ראשונית צריכה לדבריו לפעול קודם לכן, ולסייע לאוכלוסיה הרחבה לצמצם את הסיכון להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית באמצעות אימוץ אורח חיים בריא יותר.

מומחים נוספים הציעו בתגובה לרעיון ה-MacStatin גישות אחרות ובריאות יותר לדבריהם, כאלו שאינן מאמצות את המנות הגדולות של שומן רווי (המאפיינות ארוחות ברשתות מזון מהיר). כך למשל, אחד מהם מעלה הצעה להמלצה בריאה יותר, לפיה כדאי ליהנות ממחצית המבורגר ה-Quarter Pounder ולצדו סלט. מומחה נוסף מציע כי התפריט באותן רשתות יפרט את סך הקלוריות של כל מוצר, כמו גם את תכולת השומן הרווי ושומן הטרנס, ולצדם יציין את הצריכה הממוצעת המומלצת עבור מבוגרים ובני נוער.

Am J Cardiol 2010;106:587-592

לידיעה ב-HeartWire