קרדיולוגיה

Atorvastatin (ליפיטור) עדיף על Rosuvastatin (קרסטור) בהגנה על הכליות בחולים עם וללא סוכרת (מתוך כנס ה- European Renal Association)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות שני מחקרים שהוצגו בכנס ה- European Renal Association, עולה כי ל- Atorvastatin (ליפיטור) השפעה מגנה על הפרשת חלבון בשתן ועל תפקודי כליות בעוד של- Rosuvastatin (קרסטור) אין השפעה מגנה והוא אף עלול להזיק בחולים עם וללא סוכרת.

מינון גבוה של Atorvastatin הפחית משמעותית פרוטאינוריה ולא השפיע על התפקוד הכלייתי, בעוד ש- Rosuvastatin נקשר בירידה משמעותית בתפקוד הכליות והיה חסר השפעה על פרוטאינוריה.

פרוטאינוריה הינה גורם סיכון לאובדן נוסף של תפקוד כלייתי והתקדמות למחלת כליה סופנית, גם כאשר נעשה שימוש במעכבי ACE (angiotensin-converting-enzyme) וב- ARBs (angiotensin-receptor blockers) להורדת לחץ דם.  בעבר, תוצאות ניסיוניות הדגימו שיפור של פרוטאינוריה ותפקודי כליות תחת טיפול בסטטינים, אולם מחקרים קליניים הניבו תוצאות מעורבות.

שני המחקרים הנוכחיים מסוג מחקרי בחירה אקראית כפולי סמיות, בשם מחקרי PLANET, בחנו את השפעות Atorvastatin במינון של 80 מ”ג ליום או Rosuvastatinבמינון של 10 או 40 מ”ג ליום על הפרשת חלבון בשתן ותפקוד כלייתי  בחולים היפרכולסטרולמיים עם פרוטאינוריה בינונית.

PLANET I כלל 325 חולי סוכרת סוג 1 וסוג 2, ו PLANET II כלל 220 נבדקים ללא סוכרת באוכלוסיות כוונה לטפל (intent-to-treat populations).  לנבדקים היו יחסי חלבון/קריאטינין של 500 עד 5,000 מ”ג/ג’, רמות כולסטרול LDL (low-density-lipoprotein) של 90 מ”ג/ד”ל ומעלה, והם נטלו מעכבי ACE או ARBs במשך לפחות 3 חודשים טרם נבדקו.

הנבדקים החלו לקבל את התרופות לאחר 8 שבועות מתחילת המחקר, כאשר אלו שנבחרו אקראית לקבל Rosuvastatin במינון 40 מ”ג ליום או Atorvastatin במינון 80 מ”ג ליום, קיבלו תחילה חצי המינון היומי במשך 4 שבועות, ולאחר מכן עלו למינון מלא.

נבדקים עם מחלת כליות חמורה שהוגדרה כ- GFR (glomerular filtration rate) מוערך מתחת ל- 40 מ”ל לדקה ל- 1.73 מ2 , או חולי סוכרת עם HBA1c מעל 11% הוצאו מהמחקרים וכך גם חולי מחלת כבד פעילה.

המטרות העיקריות של המחקרים היו הערכת השינוי ביחס חלבון/קריאטינין בשתן מן הבסיס עד לשבוע 52  או עד הביקורת האחרונה שנעשתה במהלך הטיפול.

ב- PLANET I, שלושת קבוצות הטיפול היו מותאמות בבסיס לגיל (טווח 57 עד 59 שנים), מין  (62% עד 77% גברים), BMI (body mass index) ממוצע (31.8 עד 32.5 ק”ג/מ2), ערכי לחץ דם ממוצעים (138-139/79-80 מ”מ כספית), eGFR ממוצע (68.8 עד 72.6 מ”ל/דקה ל- 1.73 מ2), יחס חלבון/קריאטינין גיאומטרי ממוצע (1,160 עד 1,260 מ”ג/ג’), ויחס אלבומין/קריאטינין גיאומטרי ממוצע (805 עד 911 מ”ג/ג’).

ב- PLANET II הודגמו מאפיינים בסיסיים דומים למדי לאלו שהודגמו ב- PLANET I, פרט לגיל צעיר יותר (48 עד 50 שנים), BMI ממוצע נמוך יותר (27.4 29 ק”ג/ מ2), ערכי לחץ דם ממוצעים נמוכים יותר (125-133/79-82 מ”מ כספית), ו eGFR גבוה יותר (71.5 78.3 מ”ל/דקה ל- 1.73 מ2).

החוקרים מסכמים את ממצאי שני המחקרים, בהסבירם כי במחקר PLANET I atorvastatin הפחית משמעותית את הפרוטיאנוריה (בכ- 15%) בנבדקים בנוסף לטיפול ב- ACE/ARB, בעוד ש- rosuvastatin, בשני המינונים, לא השפיע משמעותית על פרוטיאנוריה.  ההשפעה של atorvastatin הופיעה בשבוע 26 למחקר ונמשכה עד לשבוע 52, בעוד ש- rosuvastatin בכל מינון ובכל נקודת זמן לא הצליח להפחית פרוטאינוריה.

החוקרים מוסיפים כי ב- PLANET II הודגמה תבנית דומה, שהייתה עוד יותר מובהקת.  Atorvastatin הפחית פרוטאינוריה ביותר מ- 20% בשבועות 26 ו 52, אולם לא נראתה השפעה משמעותית בכל מינון של rosuvastatin.  תוצאות האלבומינוריה היו דומות מאוד לאלו של פרוטאינוריה.

בנוסף, בהערכות GFR, הדגימו הממצאים כי בנבדקים שטופלו ב- rosuvastatin, התפקוד הכלייתי ירד בצורה משמעותית יותר בהשוואה לנבדקים שטופלו ב- Atorvastatin.  נבדקים שטופלו ב- Atorvastatin איבדו 1 2 מ”ל/דקה ל- 1.73 מ2 במהלך 52 שבועות המחקר, בעוד שאלו שטופלו ב- rosuvastatin במינון של 10 מ”ג ליום איבדו 4 מ”ל/דקה ל- 1.73 מ2, ואלו שטופלו ב- rosuvastatin במינון של 40 מ”ג ליום איבדו 8 מ”ל/דקה ל- 1.73 מ2.

במחקר PLANET II, השפעות הטיפולים על תפקודי הכליות היו מעט פחות משמעותיות.  נראתה ירידה משמעותית ב- eGFR תחת טיפול ב- rosuvastatin במינון של 40 מ”ג ליום, אך לא בשתי קבוצות הטיפול האחרות.

החוקרים מסבירים כי ההשפעות על פרוטאינוריה ותפקודי כליה בקבוצות הטיפול לא נבעו מהבדלים בהפחתת רמות שומנים, היות ולא הודגמו הבדלים משמעותיים במידת הורדת ערכי הכולסטרול בין שלושת קבוצות הטיפול.

כל הטיפולים נסבלו היטב בשני המחקרים.  6 מקרי מוות אירעו, וכולם דווחו כלא על רקע כלייתי.  ההיארעות של תופעות כלייתיות קיצוניות הייתה גבוהה יותר באלו שטופלו ב- rosuvastatin במינון של 40 מ”ג ליום ב- PLANET I אך לא ב- PLANET II.  לדברי החוקרים, לממצא זה אין קשר לתרופה.

PLANET I סיכום תופעות כלייתיות קיצוניות (%)


































תופעה


Rosuvastatin 10 מ”ג ליום (116 נבדקים)


Rosuvastatin 40 מ”ג ליום (123 נבדקים)


Atorvastatin80 מ”ג ליום (123 נבדקים)


P value


כל תופעה כלייתית


7.8


9.8


4.5


NS


כשל כלייתי חריף


0


4.1


0.9


<.05


הכפלת ערכי קריאטינין


0


4.9


0


<.01


הכפלת ערכי קריאטינין או כשל כלייתי חריף


0


7.3


0.9


<.01


החוקרים מציינים כי מגבלה חשובה של המחקר הינה העדר קבוצת ביקורת שטופלה בפלצבו.

החוקרים מדגישים כי לאחר מחקרים קליניים רבים ושימוש רב שנים בסטטינים, רופאים מומחים מייחסים השפעות דומות של סטטינים לקבוצות של תרופות ולאו דווקא לתרופות ספציפיות.  אולם, במחקרים הנוכחיים הודגם, לפחות למטרות שהוגדרו, כי Rosuvastatin ו Atorvastatin השייכות לאותה קבוצה הדגימו השפעות שונות על פרוטאינוריה ותפקוד כלייתי, ועל כן הסיווג לקבוצות אינו בהכרח מדויק.

שאלה חשובה העולה מתוצאות המחקרים הינה האם Atorvastatin אכן מגן על הכליות או שמא Rosuvastatin מזיק להן.  על כן החוקרים ממליצים לשקול היטב טיפול ב- Rosuvastatin בחולים המועדים להחמרות כלייתיות.

המומחים מציינים את חשיבותם של שני המחקרים בכך שהם דנים בשתי תרופות דומות מאותה קבוצה, אשר למעשה בעלות השפעות שונות משמעותית בכל הנוגע למחלה כלייתית.  לדבריהם, הממצאים צריכים לכוון נפרולוגים לטובת שימוש ב- Atorvastatin ולא ב- Rosuvastatin.  יחד עם זאת, יתכן כי מוקדם מדי לקבוע מסקנות, ויש להמשיך לבדוק תוצאות נוספות כגון הדרדרות לדיאליזה או הופעת מקרי מוות בהקשר לתרופות אלו.

מתוך כנס ה- ERA-EDTA (European Renal Association-European Dialysis and Transplant Association), שנערך ביוני 2010, במינכן, גרמניה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה