קרדיולוגיה

האם יש תועלת במתן חסמי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון לחולי לב עם תפקוד שמור של חדר שמאל? (Eur Heart J)

במאמר חדש שפורסם ב-European Heart Journal כותבים חוקרים כי אמנם יש תועלת בחסימת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון בחולים עם תסמונת כלילית חריפה ורמות פפטידים נטריאוריטיים גבוהות, אך בחולים עם תפקוד שמור של החדר השמאלי לא זוהתה תועלת לטיפול זה.

הנתונים מבוססים על מחקר AVANT GRADE-TIMI 43, שכלל 1100 חולים עם תסמונת כלילית חריפה יציבה, עם רמות גבוהות של פפטידים נטריאוריטיים, אך ללא עדות לאי-ספיקת לב ומקטע פליטה של 40% ומעלה. המשתתפים במחקר טופלו ב-Aliskiren (מעכב ישיר של רנין), ב-Valsartan (חסם לקולטן אנגיוטנסין), בשילוב שתי התרופות, או בפלסבו.

היעד העיקרי של המחקר היה השינוי בריכוז הפפטידים הנטריאוריטיים, ולכן החוקרים אינם יכולים לקבוע אם חסימת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון באוכלוסיית חולים זו תוביל לירידה באירועים קרדיווסקולאריים.

לאחר שמונה שבועות, לא זוהה הבדל בירידה בריכוז פפטידים נטריאוריטיים באף אחת מקבוצות המחקר. החוקרים מדווחים על ירידה של 42% בריכוזPro-BNP (ProB-type Natriuretic Peptide), כמדגם מייצג, זאת לעומת ירידה של 44% עם Aliskiren, ירידה של 39% עם Valsartan וירידה של 36% עם הטיפול המשולב.

החוקרים כותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי לחסימת ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון השפעה פיזיולוגית צפויה, כולל ירידה קלה בלחץ הדם, בהשוואה לפלסבו.

הירידה בריכוז פפטידים נטריאוריטיים בקבוצת הפלסבו הייתה גדולה מהצפוי, ומכאן עולה האפשרות כי העלייה בריכוז פפטידים נטריאוריטיים בחולים עם תפקוד שמור של החדר השמאלי אינה נובעת מסטרס המודינאמי, על-רקע הנזק האיסכמי בחולים עם תסמונת כלילית חריפה, ולפיכך ייתכן ואין תועלת משמעותית למתן תרופות החוסמות את ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון.

עם זאת, החוקרים מסכמים כי ייתכן והמצב שונה מאוד בחולים עם עדות לאי-ספיקת לב או תפקוד ירוד של חדר שמאל, מקרים בהם הוכחה עדיפות טיפול לחסימת  ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון על פלסבו.

Eur Heart J 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה