קרדיולוגיה

האם יש תועלת למתן Riociguat לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי על-רקע תרומבואמבוליזם כרוני? (Eur Respir J)

כיום אין טיפול מאושר כנגד יתר לחץ דם ריאתי על-רקע תרומבואמבוליזם כרוני (תסמונת CTEPH Chronic Thromboembolic Pulmonary Hypertension), אך ייתכן כי בקרוב יהיה טיפול זמין, במידה ומחקרים בשלב III להערכת התרופה החדשה Riociguat, יתמכו בתוצאות הבטיחות והיעילות של הטיפול, כפי שהוכח לאחרונה במחקר בשלב II.

הטיפול לווה בתוצאות חיוביות ב-42 חולים עם CTEPH ו-33 מבוגרים נוספים עם יתר לחץ דם ריאתי עורקי (בדרגה תפקודית II/III לפי סיווג ה-WHO).

במהלך 12 שבועות המחקר, חציון מרחק ההליכה בשש דקות עלה -55 מטרים בקבוצת החולים עם CTEPH וב-57 מטרים בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי עורקי (מרחק ההליכה בתחילת המחקר עמד על 390 ו-337 מטרים, בהתאמה). בנוסף, תועדה ירידה משמעותית בחציון תנגודת כלי הדם הריאתיים .

הטיפול ב- Riociguat נסבל היטב בסך הכול. 11 חולים פיתחו תת לחץ דם א-תסמיני, אך לחץ הדם התנרמל ללא שינוי המינון בתשעה חולים ולאחר הפחתת המינון בשני החולים האחרים.

ממצאים אלו הוצגו לראשונה במסגרת כנס American Thoracic Society בשנת  2009. בכנס השנה, שנערך לפני כחודש בניו-אורלינס, החוקרים הודיעו כי השיפור במרחק ההליכה לשש דקות לאחר 12 שבועות המחקר נותר לפחות 15 חודשים בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי עורקי ובחולים עם CTEPH. שלב ההארכה ארוך הטווח יימשך עד שנת 2011.

מדובר במחקר לא-מבוקר, בתווית-פתוחה. החולים טופלו ב- Riociguat במינון 1.0-2.5 מ”ג, שלוש פעמים ביום. המינון הותאם ללחץ הדם הסיסטולי.

מרבית החולים (56%) פיתחו לפחות תופעת לוואי אחת על-רקע הטיפול התרופתי, לרוב דיספפסיה קלה-עד-בינונית, כאבי ראש, או תת לחץ דם. רק שלושה חולים (4%) פרשו בשל תופעות לוואי.

על-בסיס ממצאים אלו, הוחלט להמשיך ולבחון את הטיפול ב- Riociguat בשני מחקרים נפרדים בשלב III, בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי עורקי (מחקר PATENT) ובחולים עם CTEPH (מחקר CHEST).

בנוסף, צפויים מחקרים נוספים בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי ו-COPD, לייפת ריאתית ומחלת לב שמאלי. באותו כנס שנערך לפני כחודש הוצגו נתונים ממחקרים בשלב II של הטיפול ב- Riociguat בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי עקב מחלת ריאות אינטרסטיציאלית מחלה נוספת עבורה אין כיום טיפול מאושר.

Eur Respir J 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה