קרדיולוגיה

האם טיפול בדיגוקסין מעלה את הסיכון לתמותה בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני? (Journal of the American Society of Nephrology)

ממחקר חדש שפורסם ב-Journal of the American Society of Nephrology עולה קשר בין טיפול בדיגוקסין ובין תמותה בחולים עם מחלת כליות בשלב-סופני.

החוקרים הופתעו לגלות כי דיגוקסין מעלה את הסיכון לתמותה בחולי דיאליזה, בעיקר בחולים המטופלים במינונים גבוהים. לדבריהם, אעפ”י שהטיפול נמצא בשימוש מזה למעלה מ-200 שנים, לא נערכו מחקרים נרחבים להערכת בטיחות ויעילות התרופה בחולים המטופלים בדיאליזה.

החוקרים העריכו את הקשר בין מרשם לדיגוקסין ומשך ההישרדות במדגם שכלל 120,864 חולים המטופלים בדיאליזה, בלמעלה מ-1800 מרפאות ברחבי צפון אמריקה, ונותרו במעקב למשך עד 4 שנים. מרשם לדיגוקסין ניתן ל-4% מהמשתתפים.

החוקרים מצאו קשר בין נטילת דיגוקסין ובין עלייה של 28% בסיכון לתמותה (HR = 1.28,  95% CI = 1.25-1.31(. עליה ברמת דיגוקסין בדם הינה גורם מנבא משמעותי לתמותה (HR = 1.19 עבור כל עליה של ב-1 ננוגרם למ”ל). בחולים עם רמות אשלגן נמוכות יותר לפני-דיאליזה, תועד הקשר הבולט ביותר בין סיכון מוגבר לתמותה ובין רמת דיגוקסין בדם (HR = 2.53 עבור רמת אשלגן בדם מתחת ל-4.3 mEq/L, לעומת HR = 0.86 עם רמת אשלגן בדם של מעל 4.6 mEq/L).

החוקרים כותבים כי טיפול בדיגוקסין בחולים תחת המודיאליזה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, בעיקר בחולים עם רמות אשלגן נמוכות לפני הדיאליזה.

מגבלות המחקר כוללות מבנה מחקר תצפיתי, הישענות על נתוני מעקב קליני, אפשרות לערפלנים שלא נמדדו והטיית מידע עקב סיווג שגוי.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה להבין כיצד ניתן לטפל בבטחה בדיגוקסין בחולים תחת טיפולי המודיאליזה. בחולים הממשיכים בטיפול התרופתי, ניטור הדוק אחר רמות דיגוקסין וריכוז אשלגן בדם עשויים לצמצם את תופעות הלוואי האפשריות של התרופה.

J Am Soc Nephrol. Published online June 24, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה