מתוצאות מחקר קטן שפורסמו ב-Lancet עולה כי טיפול באלופורינול (אלוריל) במינון גבוה הביא לשיפור משמעותי בתסמיני אנגינה בחולים עם מחלת עורקים כליליים.
מעדויות ניסיוניות עולה כי אלופורינול עשוי להקטין את צריכת החמצן של שריר הלב, ועל-כן עשוי לשמש לטיפול באנגינה פקטוריס; עם זאת, לא נערכו מחקרים מבוקרים בחולים אלו. במאמר הנוכחי מדווחים החוקרים על תוצאות מחקר מבוקר שנועד להעריך את התועלת במתן אלופורינול לחולים אלו.
כל המשתתפים במחקר אובחנו עם מחלת עורקים כליליים, בשילוב עם מבחן מאמץ חיובי ואנגינה יציבה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול באלופורינול (במינון 100 מ”ג ביום בתחילה ועליה עד ל-600 מ”ג ביום) או פלסבו, למשך 6 שבועות, לאחר מכן נערך מבחן מאמץ. בהמשך חצו החולים לטיפול החלופי ונבדקו שוב לאחר שישה שבועות נוספים. החולים המשיכו בנטילת כל התרופות הקודמות לטיפול באנגינה. היעד העיקרי היה הזמן עד לצניחות ST, יעדים משניים כללו זמן פעילות כולל וזמן עד להופעת כאבי חזה.
מדגם המחקר כלל 101 חולים ממרפאות חוץ משני בתי חולים, 65 ענו על קריטריוני הסקירה. חמישה חולים פרשו מהמחקר טרם סיומו ולא נכללו בניתוח הממצאים הסופי, אך יתר 60 החולים השלימו את המחקר במלואו. הטיפול באלופורינול הביא לשיפור בכל התוצאות, בהשוואה לפלסבו. באשר ליעד העיקרי, הזמן עד לצניחות ST, ב-85% מהחולים חל שיפור בהשוואה ל-58% מטופלי פלסבו: חציון הזמן עד לצניחות ST עלה מ-232 שניות בתחילת המחקר ל-298 שניות בקבוצת המחקר ול-249 שניות בקבוצת הפלסבו (p=0.0002). חל שיפור דומה ביעדים המשניים. לא זוהו תופעות לוואי בלתי-צפויות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר הנוכחי, אלופורינול במינון גבוה לווה בשיפור משמעותי בתסמיני אנגינה, בהשוואה לפלסבו. לפיכך, הם ממליצים על טיפול באלופורינול, כאפשרות לא-יקרה, נסבלת-היטב ובטוחה לטיפול בחולים עם אנגינה כרונית. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!