קרדיולוגיה

בשר אדום מעובד- ולא בשר אדום ככלל- קשור בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת לב כלילית וסוכרת (מתוך Circulation)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש אשר פורסם בגיליון מאי של ירחון Circulation, והינו הראשון אשר בוחן בצורה סיסטמטית ובנפרד את ההשפעות הבריאותיות של צריכת בשר אדום מעובד וכזו של בשר שאינו מעובד, עולה כי זו האחרונה איננה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת לב כלילית וסוכרת. לעומת זאת, מצאו החוקרים כי צריכת 50 גרם של בשר מעובד ליום, כמות שוות ערך לנקניקיה ממוצעת אחת בארצות הברית או שתי פרוסות נקניק, הייתה קשורה בסיכון מוגבר ב-42% להתפתחות מחלת לב כלילית ובסיכון מוגבר ב-19% לפתח סוכרת.

החוקרים מסבירים כי הנחיות תזונתיות עדכניות בארצות הברית ממליצות על צריכת פחות בשר אדום ובשר מעובד, ואולם מדגישים כי המלצות אלו מבוססות במידה רבה על ההשפעה הצפויה של שומן רווי וכולסטרול המצויים בבשר. עם זאת, מחקרים קודמים אשר על פי רוב העריכו את סוגי הבשר האדום (המעובד ושאינו מעובד) גם יחד, הראו תוצאות סותרות ביחס לסיכון למחלה קרדיווסקולארית וסוכרת.

לטענת החוקרים, עלה בידם להראות כי בשר אדום ובשר מעובד מכילים כמויות דומות של שומן רווי וכולסטרול, אולם בשר מעובד הראה בערך פי 4 מכמות הנתרן וב-50% יותר חומרים משמרים כגון ניטרטים, בהשוואה לבשר שאינו מעובד. הם מציעים כי מלח וחומרים משמרים אחרים המצויים בבשר המעובד עשויים להסביר את הסיכון המוגבר שנמצא בעקבות צריכתו.

עם זאת, מבקשים החוקרים להדגיש כי אין לפרש את ממצאיהם כאילו יש בהם משום רשות לאכול בשר אדום שאינו מעובד ללא הגבלה רק מאחר ולא נצפה במחקרם זה סיכון מוגבר למחלת לב או סוכרת בעקבות צריכתו, שהרי מאידך גם לא נצפתה ירידה בסיכון. בנוסף, הם מציינים כי הן בשר אדום מעובד והן כזה שאינו מעובד נקשרו לסיכון מוגבר להתפתחות סוגים מסוימים של סרטן, ובמיוחד סרטן קולורקטלי. לדבריהם, חשוב יהיה בהמשך לנסות ולהעריך את ההשפעה של בשר מעובד וכזה שאינו מעובד, בצורה נפרדת, על ההתפתחות של ממאירויות.

החוקרים מוסיפים כי ללא ספק יש להקפיד על הגברת הצריכה של מוצרי מזון שהוכחו כמגנים, כגון ירקות, פירות, דגנים מלאים, דגים ואגוזים.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי המחקר הנוכחי הינו בעל חשיבות רבה. לדבריו, העלייה הניכרת בסיכון הן למחלת לב והן לסוכרת בעקבות צריכת בשר מעובד, בעוד שאיננה משום ממצא מפתיע, צריכה להדגיש את המסר לפיו מזונות אלו, העשירים במיוחד בנתרן, חומרים אחרים ושומן, הינם בעלי פוטנציאל מזיק וכי יש לפיכך לצמצם בצריכתם או להימנע מהם לחלוטין.

החוקרים סקרו ושילבו יחד את כל המחקרים הקודמים שנערכו ברחבי העולם ואשר בחנו את הקשר בין צריכת בשר אדום ובין הסיכון למחלת לב, סוכרת ושבץ. נסקרו 20 עבודות רלוונטיות, עם סך של כמיליון מבוגרים מעשר מדינות וארבע יבשות שונות.

החוקרים מציינים כי יצרו קשר עם המחברים של כל אותן העבודות וביקשו מהם להפריד את המידע שנאסף אודות צריכת בשר אדום מעובד מזה של בשר אדום שאינו מעובד. לאחר ניתוח רב משתני, נמצא כי צריכת 100 גרם של בשר ליום, לרבות בשר בקר, חזיר או כבש שאינו מעובד, לא נקשר בסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית (כך בארבעה מחקרים) או סוכרת (חמישה מחקרים).

בניגוד לכך, מצאו החוקרים כי צריכת בשר מעובד- משמע כל בשר משומר באמצעות עישון, המלחה או שימור (curing), כגון נקניקים, בייקון וסלמי- נקשרה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת לב כלילית (כך בחמישה מחקרים; הסיכון היחסי למנה יומית של 50 גרם, 1.42; p=0.04) וסוכרת (שבעה מחקרים; סיכון יחסי, 1.19; p<0.001). צריכת בשר אדום ומעובד לא הייתה קשורה במחקר זה בסיכון מוגבר להתפתחות שבץ מוחי, אולם רק שלושה מחקרים שנכללו בניתוח בחנו קשר אפשרי זה, מזכירים החוקרים.

לטענת החוקרים, כשמבררים ומפרידים את המידע שנאסף ביחס לסוגי הבשר השונים, מתגלים קשרים שונים בין בשר מעובד ולא מעובד ובין הסיכון להתפתחות מחלות. עובדה זו מעידה על כך שסוגי בשר אלו צריכים מעתה להיחקר בנפרש במחקרים עתידיים הבוחנים את השפעותיהם הבריאותיות, הם מציעים.

על אף שלא ניתן להוכיח קשר סיבתי במחקרים תצפיתיים ארוכי טווח כגון אלו שנבדקו, טוענים החוקרים כי ישנה סבירות ביולוגית לכך שהמלח והחומרים המשמרים האחרים המצויים בבשר מעובד תורמים לסיכונים שנצפו. לדבריהם, ידוע כי נתרן תזונתי מגביר את לחץ הדם, ובניסויים שנערכו בחיות מעבדה נמצא כי חומרים משמרים מקדמים טרשת עורקים ומורידים את הסבילות לגלוקוז. הם מסכמים כי ללא ספק כדאי להימנע מצריכה לא מבוקרת של בשר מעובד. המומחה שנתבקש להגיב לדברים מסכים, ומוסיף כי הסיכון המוגבר ב-42% שנצפה בקשר לצריכת מהנ יומית של חמישים גרם של בשר מעובד, שפירושו סיכון כמעט כפול בעקבות צריכת מעט יותר ממאה גרם, כמות שאמריקאים רבים אינם חושבים פעמיים לטענתו בטרם צורכים אותה בארוחה אחת.

Circulation 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה