הקשר בין מסתם אאורטלי דו-צניפי ובין הסיכון למפרצת מוחית (מתוך Neurology)

במהדורת 4 במאי של Neurology חוקרים מזהירים כי חולים עם המום הלבבי הנפוץ ביותר, מסתם אאורטלי דו-צניפי, הם אלו בעלי הסיכון הגבוה ביותר למפרצת תוך-גולגולתית.

החוקרים מדווחים כי קרוב ל-10% מהחולים עם מסתם אאורטלי דו-צניפי במחקר הנוכחי, אובחנו עם מפרצת תוך-גולגולתית.

לדברי החוקרים, אעפ”י שדרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים, מהתוצאות עולה סיכון מוגבר למפרצת מוחית בחולים עם מסתם אאורטלי דו-צניפי. הם מסבירים כי עד 2% מהאוכלוסייה נולדים עם מום לב מולד, מכאן החשיבות האפשרית של ממצאים אלו.

החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת שכלל 291 משתתפים. חולים עברו בדיקת MRA (Magnetic Resonance Angiography) או CTA (Computed Tomography Angiography) של המוח.

החוקרים מדווחים כי שכיחת מפרצת תוך-גולגולתית בקרב חולים עם מסתם אאורטלי דו-צניפי דומה לזו של חולים עם מחלות סיסטמיות אחרות, המלוות בסיכון מוגבר, דוגמת ADPKD (Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease) או קוארקטציה של אבי העורקים.

גורמי סיכון למפרצת תוך-גולגולתית, דוגמת מין נקבה וגיל מתקדם, היו נפוצים יותר בקבוצת הביקורת (p=0.02 ו-p=0.003).

בחולים עם מסתם אאורטלי דו-צניפי לא דווח על הבדלים מובהקים בגיל, מין, עישון, יתר לחץ דם עורקי, צריכת אלכוהול, קוטר אבי העורקים, או שכיחות קוארקטציה של אבי העורקים, בין אלו עם ואלו ללא מפרצת מוחית.

החוקרים מציינים כי בעיות הקשורות במסתם אאורטלי דו-צניפי נוטות לשכיחות מוגברת במשפחות. הם מוסיפים כי מוטאציות ב-NOTCH1 דווחו בחלק מהחולים, אך ככל הנראה מדובר בפגם הטרוגני מבחינה גנטית.

נראה כי גורמים גנטיים משחקים תפקיד בהתפתחות מפרצת תוך-גולגולתית. פולימורפיזם ב-9p נקשר עם מפרצת ומחלות עורקים אחרות.

החוקרים מודים כי המחקר קטן מדי מכדי לאפשר הסקת מסקנות חד-משמעיות, וקוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Neurology. 2010;74:1430-1433

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה