קרדיולוגיה

שיעור סיבוכים נמוך בחסימה פרוקסימלית בעת צנתור קרוטידי (מתוך ה- Journal of the American College of Cardiology)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אפריל של הירחון Journal of the American College of Cardiology, עולה כי השימוש במתקן חסימה אנדו-וסקולארי (endovascular-occlusion device), המושתל פרוקסימלית לנגע, נקשר בשיעורי שבץ ותמותה תוך 30 יום, נמוכים בחולים אשר עוברים צנתור לעורק הקרוטידי (carotid artery stenting [CAS]).

לדברי החוקרים, תוצאות המחקר מראות כי חסימה אנדו-וסקולארית פרוקסימלית הינה אמצעי יעיל ובטוח בהגנה על מערכת העצבים בזמן השתלת תומכן לעורק הקרוטידי.  אמצעי זה מסייע בהשגת שיעורים מצוינים של פרוצדורות מוצלחות עם אחוזי תמותה ושבץ נמוכים לאחר 30 יום.

במחקר הנוכחי נכללו 1,300 חולים שעברו השתלת תומכן לעורק הקרוטידי.

מתוצאות המחקר, עולה כי שיעור הופעת שבץ או תמותה תוך 30 יום מן הפעולה עמד על 1.4%, כאשר 15 חולים סבלו בעת אשפוזם מאירועים וסקולאריים מג’וריים, לבביים או מוחיים.  בכלל זה היו 5 חולים שנפטרו, 6 מקרי שבץ מג’וריים ו 5 מקרי שבץ מינוריים.  במעקב לאחר 30 יום, 2 חולים נוספים נפטרו וחולה אחד חווה שבץ מינורי.

מבין החולים הסימפטומטיים שעברו את הפעולה, שיעור השבץ והתמותה תוך 30 יום עמד על 3.04%, מול שיעור של 0.82% עבור א-סימפטומטיים הבדל משמעותי סטטיסטית.  שיעור האירועים תוך 30 יום עמד על 1.9% עבור חולים בסיכון ניתוחי גבוה, מול 1.1% בחולים עם סיכון ניתוחי ממוצע שוב הבדל משמעותי סטטיסטית.

החוקרים מציינים כי רוב החולים היו מסוגלים לעמוד בחסימה פרוקסימלית על מנת לסיים את הפעולה, אולם כ- 1 מכל 5 חולים הראה אי סבילות חלקית לחסימה זו.  על אף זאת, מבצעי הפרוצדורה הצליחו לסיימה ללא הפרעות להגנה פרוקסימלית.

במאמר מערכת באותו גיליון נכתב, כי אם ניתן יהיה לשכפל את תוצאות המחקר במחקרים נוספים, הרי שמתקן לחסימה פרוקסימלית יהפוך לכלי מרכזי ומשנה מוסכמות בכל הנוגע לפעולות צנתוריות למניעת שבץ.  הגנה פרוקסימלית עשויה להפוך לשיטה המועדפת להגנה מפני תסחיף, וכך השתלת תומכן בעורק הקרוטידי תהפוך לפעולה המרכזית במניעת שבץ.  שיעורי הסיבוכים הנמוכים יחסית בחולים סימפטומטיים והנמוכים עוד יותר בחולים א-סימפטומטיים, יחד עם הימנעות מתחלואה הנלווית לניתוח משמעותי באיזור הצוואר, מוסיפים, כמובן, ליתרונותיה של הפעולה.

J Am Coll Cardiol 2010

J Am Coll Cardiol 2010, editorial

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה