טיפול תרופתי מוקדם בתרופות להפחתת רמות כולסטרול בדם עשוי לשפר את התוצאות הקליניות של שבץ איסכמי או TIA (Transient Ischemic Attack), כך עולה מתוצאות מחקר חדש מטייוואן, שפורסמו ב-American Journal of Cardiology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הנחיות American Heart Association / American Stroke Association ממליצות על התחלת טיפול בסטטינים בזמן אשפוז בגין שבץ איסכמי ראשון. עם זאת, המלצות אלו מבוססות על נתונים מחולים עם תסמונת כלילית חריפה, ולא אירוע שבץ.

היתרונות של התחלת טיפול מוקדם בתרופות נגד שומנים בדם בעת השחרור, מדגישה את הצורך בהגדלת שיעור המרשמים לתרופות אלו, בזמן שהחולים עדיין מאושפזים .

החוקרים התבססו על נתוני Taiwan Stroke Registry אודות 16,704 מבוגרים עם שבץ איסכמי חריף או TIA, ללא היסטוריה של טיפול תרופתי בהיפרליפידמיה. הם השוו את התוצאות בין חולים שקיבלו מרשם לטיפול תרופתי כאשר שוחררו מבית החולים, ובין אלו שלא קיבלו מרשם דומה.

גיל החולים הממוצע עמד על 68 שנים (בטווח 19-101 שנים), 60% מהם היו גברים.

בעת השחרור, 4,032 חולים (24%) קיבלו טיפול להפחתת שומנים בדם: סטטינים, פיבראטים, חומצה ניקוטינית, Cholestyramine, או Ezetimibe, לבד או בשילוב תרופתי.

נתונים לאחר שישה חודשי מעקב היו זמינים עבור 94.2% מהחולים. בשלב זה, 206 מהחולים שקיבלו טיפול מוקדם (5.1%) ו-964 (7.6%) מהביקורות הגיעו ליעד הסיום המשולב שבץ חוזר, מחלת לב איסכמית, או תמותה מכל סיבה (p<0.0001).

הסיכון המצטבר לאחר שישה חודשים ליעד הסיום המשולב עמד על 2.1% עם טיפול מוקדם, לעומת 4.8% ללא טיפול מוקדם. מניתוח רב-משתנים עולה קשר מובהק בין התחלת טיפול בעת השחרור ובין שיעור נמוך יותר של יעד הסיום המשולב לאחר שישה חודשים (HR = 0.78,  p=0.0013).

החוקרים מציינים כי התועלת הגדולה ביותר של מתן מרשמים בעת השחרור הייתה בשיעורי התמותה (2.0% עם טיפול מוקדם לעומת 4.7% בביקורות), ולא בשיעור אירועי השבץ בהמשך (3.2% לעומת 3.0%, בהתאמה).

לאור תוצאות המחקר, החוקרים כותבים כי נראה שחשוב יותר להתחיל טיפול תרופתי להפחתת רמות שומנים בדם בכל החולים עם שבץ איסכמי או TIA במהלך השהות בבית החולים, ולא הדגש על הטיפול המיידי בתרופות להפחתת שומנים בדם במהלך השלב החריף מאוד של אירוע השבץ.

Am J Cardiol 2010

לידיעה במדסקייפ