חוקרים מצאו כי עישון סיגריות ומקטרת מלווה בעליה בריכוז קוטינין בשתן, ומלווה בתפקוד ריאתי ירוד וסיכון מוגבר לחסימת דרכי נשימה, גם במטופלים שמעולם לא עישנו סיגריות. ממצאי המחקר פורסמו במהדורת 16 בפברואר של Annals of Internal Medicine.

החוקרים מסבירים כי עישון סיגריות היא הסיבה העיקרית ל-COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease). עם זאת, אין מחקרים רבים להערכת התרומה של טכניקות עישון אחרות על הסיכון ל-COPD.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם עישון סיגרים ומקטרות מביא לספיגת עשן טבק, כפי שנקבע לפי רמות קוטינין בשתן, וכן התדרדרות התפקוד הריאתי וסיכוי מוגבר לחסימת דרכי הנשימה.

החוקרים אספו מידע אודות 3528 משתתפים בגילאי 48-90 שנים, ללא עדות קלינית למחלה קרדיווסקולארית, שלקחו חלק במחקר MESA (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis).

החוקרים התבססו על שאלון American Thoracic Society להערכת הרגלי עישון סיגרים, מקטרות וסיגריות, והעריכו את רמות קוטינין בשתן שנאסף באותו יום בו חולקו השאלונים.

בדיקות ספירומטריה לפי הנחיות American Thoracic Society ו-European Respiratory Society שימשו להערכת התפקוד הריאתי. החוקרים אספו מידע על הערפלנים הבאים: גיל, מין, גזע או מוצא אתני, רמת השכלה, היסטוריה רפואית, חשיפה תעסוקתית לאבק, אדים, או עשן, עומק שאיפת סיגריות, חשיפה סביבתית לעישון, היסטוריה משפחתית של אמפיזמה.

מהמחקר עולה כי 9% מהמשתתפים דיווחו על עישון מקטרת (חציון, 15 שנות-מקטרת), 11% דיווחו על עישון סיגרים (חציון, 6 סיגריות בשנה) ו-52% דיווחו על עישון סיגריות (חציון, 18 שנות-קופסא).

חציון רמות קוטינין עמד על פחות מ-10 ננוגרם למ”ל בקרב אלו שלא עישנו מעולם, 43 ננוגרם למ”ל בקרב מעשני סיגרים בהווה, 1324 ננוגרם למ”ל בקרב מעשני מקטרות בהווה, ו-4304 ננוגרם למ”ל בקרב מעשני סיגריות בהווה (p<0.001 עבור כולם, בהשוואה ללא-מעשנים). חציון רמות קוטינין היה גבוה יותר בקרב מעשני סיגרים ומקטרות בהווה, שדיווחו כי מעולם לא עישנו סיגריות.

החוקרים מצאו קשר בין מספר שנות מקטרת ובין ירידה במדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 Second) וקשר בין מספר שנות-סיגרים ובין ירידה ביחס FEV1:FVC. יתרה מזאת, בקרב מעשנים שעישנו מקטרת או סיגרים תועד סיכון מוגבר לחסימת דרכי האוויר, בין אם עישנו סיגריות בעבר (OR = 3.43,  95% CI = 1.75-6.71, p<0.001) או שלא עישנו בעבר (OR = 2.31,  95% CI = 1.04-5.11,  p=0.039) בהשוואה למשתתפים ללא היסטוריית עישון.

מתוצאות אלו, בשילוב עם הספרות הנרחבת אודות השפעות עשן טבק על התפתחות COPD והעלייה ברמות קוטינין בקרב מעשני מקטרות וסיגרים בהווה, עולה האפשרות כי עישון מקטרות וסיגרים יוביל לעלייה בסיכון ל-COPD.

מגבלות המחקר כוללות מבנה מחקר חתך, הערכה רטרוספקטיבית של עישון סיגרים ומקטרות, והשיעור הקטן יחסית של משתתפים שעישנו מקטרות או סיגרים, אך לא עישנו סיגריות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי עישון ארוך-טווח של מקטרות וסיגרים עשוי להזיק לריאות ולתרום להתפתחות COPD. על רופאים לקחת בחשבון עישון סיגרים ומקטרות כגורם סיכון ל-COPD ולייעץ למטופלים לגבי הפסקת עישון מקטרות וסיגרים, ללא קשר להיסטורית עישון סיגריות.

Ann Intern Med. 2010;152:201-210, 259-260

לידיעה במדסקייפ