הבדלי הגיל הקשורים למאפייני הטיפול ותוצאותיו בחולים עם שבץ איסכמי (מתוך Circulation)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון פברואר 2010 של ה-Circulation, עולה כי בין השנים 2003-2009 חל שיפור משמעותי בהיצמדות להנחיות הטיפוליות בחולים עם שבץ איסכמי, בייחוד בקבוצות הגיל המבוגרות ביותר.

לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא כי במקרים רבים הטיפול שמקבלים קשישים הסובלים משבץ איסכמי אינו עומד בהנחיות המומלצות. הם מציינים כי השיפור שחל באיכות הטיפול בשנים 2003-2009 הוא מרשים, וכלל שימוש בתרופות תרומבוליטיות, נוגדי קרישה וטיפולים מונעים, דוגמת טיפול למניעת פקקת ורידים עמוקה (DVT), תרופות להורדת רמת השומנים בדם, וייעוץ על הפסקת עישון.

החוקרים מסבירים כי ה- Get With the Guidelines-Stroke initiative היא תכנית משותפת של ה- American Heart Association (AHA) וה- American Stroke Association שפעלה ב-1,500 בתי חולים בארה”ב, במטרה לעודד טיפול בהתאם להנחיות בחולי שבץ איסכמי. כמו כן כללה התכנית מתן משוב לרופאים המטפלים באמצעות כלי אלקטרוני, המספק השוואה בין ביצועי בתי החולים השונים שהשתתפו בתכנית.

במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את ההיצמדות ל-7 מדדי ביצוע, כולל שימוש מתוזמן ב- tissue Plasminogen Activator (tPA) רקומביננטי, מתן נוגדי קרישה וטיפול למניעת פקקת ורידים עמוקה, וכן טיפול שניתן עם שחרור החולה, כולל תרופות להורדת רמות השומנים בדם וייעוץ להפסקת עישון.

החוקרים חילקו את המשתתפים ל-6 קבוצות גיל, מבני 50 שנים ומטה ועד בני 90 ומעלה. הם מדווחים כי במחקר נצפה שיפור מובהק בהיצמדות להנחיות הטיפוליות בכל 6 קבוצות הגיל, אך השיפור הגדול ביותר חל בבני 80-89 שנים ובבני 90 שנים ומעלה.

בשנת 2003 קיבלו טיפול תרומבוליטי רק 27.08% מהקשישים בגיל 80-89 שנים ו-20.45% מהקשישים בגיל 90 שנים ומעלה, בעוד שבשנת 2009, עלה השימוש ב-tPA תוך ורידי ל-64.71% בבני 80-89 שנים ול-62.39% בבני 90 שנים ומעלה. החוקרים מוסיפים כי נצפתה גם עליה בשימוש בתרופות להורדת רמות השומנים הדם, מ-15.58% בבני 90 ומעלה בשנת 2003 ל-71.65% בשנת 2009 בקבוצת גיל זו.

החוקרים מציינים כי התכנית היא התנדבותית ובתי החולים שהשתתפו בה כללו בעיקר מרכזים אקדמיים גדולים בעלי עניין רב בטיפול בשבץ, ועל כן ייתכן שתוצאות המחקר אינן מייצגות באופן מלא את המתרחש במרכזים אחרים. עם זאת, הם מדגישים כי הגיל וגורמי הסיכון של משתתפי המחקר היו דומים לאלו של חולי שבץ ברחבי ארה”ב.

הם כותבים כי השיפור שחל בטיפול בקשישים הוא חשוב, שכן אוכלוסיה זו סובלת מסיכון גבוה יותר לשבץ וכן מסיכון גבוה יותר לסיבוכים, בהשוואה לחולים צעירים יותר. כמו כן, הם מסבירים כי למרות שנצפה שיפור משמעותי בשימוש בטיפול תרומבוליטי, עדיין השימוש בטיפול זה עומד על 70% בלבד בכל קבוצות הגיל, ועל כן יש לנקוט בצעדים כדי להגדיל את שיעורי הטיפול עוד יותר.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי תוצאות המחקר תומכות בשיפור שחל בטיפול בחולי שבץ ברחבי ארה”ב. עם זאת, הכותב מציין כי החוקרים לא מסרו האם ההיצמדות המשופרת להנחיות הובילה לצמצום התמותה או הסיכון לשבץ. כמו כן, נכתב כי למחקר יכולת הכללה מוגבלת, בשל מאפייני בתי החולים המשתתפים. הכותב מפרט כי במחקר שפורסם לאחרונה ובדק נתונים ממאגר ה-Medicare הלאומי, נמצא כי רק 2.4% מחולי השבץ המבוגרים מ-65 שנים קיבלו tPA, אחוזים נמוכים בהרבה משדווחו במחקר הנוכחי.

מומחה מהתחום ציין כי ה- Get With the Guidelines-Stroke initiative היא אחת מהתכניות הגדולות ביותר לשיפור איכות הטיפול בחולי שבץ, והוסיף כי תוצאות המחקר מדגימות את השיפור שחל במהלכה. הוא הסביר כי ייתכן וחולים קשישים פחות מקבלים טיפול בהתאם להנחיות בשל מחלות הרקע שלהם, שעלולות להגביר את הסיכון הכרוך בטיפולים השונים, דוגמת טיפול תרומבוליטי.

Circulation. 2010;121:879-891.

Circulation. 2010;121:848-849.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה