ממחקר חדש שפורסם במהדורת 1 בפברואר של American Journal of Psychiatry עולה כי דיכאון קבוע, לא-חמור ולא-מטופל, עשוי להוביל להתפתחות סוכרת בחולים מעל גיל 55 שנים.

בנוסף, החוקרים מצאו קשר בין דיכאון בעל משמעות קלינית ובין עליה של 65% בסיכון להיארעות סוכרת.

לאור האופי האפידמי של סוכרת ושל דיכאון, החוקרים מאמינים כי לממצאים יהיו השלכות חשובות על בריאות הציבור.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי בחולים עם דיכאון חלה עליה של 60% בסיכון להתפתחות סוכרת. עם זאת, מרבית המחקרים הללו התבססו על שיטות חלשות יחסית לתיעוד דיכאון, וכן על דיווחים-עצמיים או אבחנות של רופאי משפחה.

הם מציינים כי מחקרים אחרים התמקדו באופן ספציפי בהפרעת דיכאון מג’ורי (MDD Major Depression Disorder), וייתכן כי זהו אינו הסוג הנפוץ ביותר באוכלוסייה הכללית ובקבוצת הגיל המבוגר.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין דיכאון בעל משמעות קלינית (לא מוגבל ל-MDD) ובין הסיכון להתפתחות סוכרת. החוקרים בחנו את הסיכון לסוכרת בעקבות דיכאון לא-חמור, דיכאון שהופיע לראשונה, דיכאון עקבי ודיכאון לא-מטופל.

מדגם אקראי של 4803 מבוגרים מפרויקט Zaragoza Dementia and Depression Project זוהו ורואיינו בתחילת המחקר. לאחר הוצאת חולים עם דמנציה ואלו עם סוכרת בתחילת המחקר, המחקר כלל בסך הכול 3521 משתתפים בגיל 55 שנים ומעלה. מביניהם, 379 אובחנו עם דיכאון (80.5% נשים; גיל ממוצע של 73.6 שנים), ו-3142 לא-סבלו מדיכאון (51.9% נשים; גיל ממוצע של 71.8 שנים).

החוקרים נעזרו בשאלון גורמי סיכון להערכת סוכרת, וכן בדיקות מעקב לאחר 2.5 ו-5 שנים, לקביעת היארעות סוכרת.

מתוצאות המחקר עולה כי הסיכון להיארעות סוכרת היה גבוה יותר בקרב משתתפים עם דיכאון, בהשוואה למשתתפים שלא סבלו מדיכאון, והקשר נותר מובהק לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כולל גורמי סיכון לסוכרת (p=0.04).

שיעורי ההיארעות עמדו על 19.7 ל-1000 שנות-אדם בקבוצת החולים עם דיכאון, זאת בהשוואה לשיעור של 12.36 ל-1000 שנות-אדם בקרב משתתפים ללא-דיכאון.

למרות שהחוקרים מצאו סיכון מוגבר לסוכרת בקרב חולים עם דיכאון עקבי, לא-מטופל ולא-חמור, בהשוואה למשתתפים ללא-דיכאון (HR = 1.66,  HR = 2.09 ו-HR = 1.83, בהתאמה), הם לא מצאו קשר דומה עם טיפול בנוגדי-דיכאון.

בהשוואה בין משתתפים עם ובלי דיכאון, ועל-בסיס יחס סיכון מתוקן, החוקרים חישבו PAR (Population Attributable Risk) של 6.87% (95% CI = 1.04%-11.64%).

במילים אחרות, שיעור סוכרת המיוחס לדיכאון עמד על 6.87%.

החוקרים מציינים כי הממצאים מחזקים את התוצאות שעלו ממחקרים קודמים, לפיהם קיים קשר בין דיכאון ובין היארעות סוכרת. עם זאת, הם מוסיפים כי עדיין לא נבחנה ההשפעה של התערבויות לטיפול בדיכאון על הפחתת הסיכון המוגבר לסוכרת.

Am J Psychiatry. Published online February 1, 2010

לידיעה במדסקייפ