מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-9 בפברואר 2010 של ה-Circulation, עולה כי לא נמצא קשר בין מעורבות דתית ובין סיכון קרדיווסקולארי נמוך יותר, זאת בניגוד לתוצאות מחקרים קודמים, שהדגימו כי מצב הבריאות של אנשים דתיים הוא טוב יותר. כמו כן, במחקר נמצא קשר בין מידת העיסוק בדת ובין השמנה.

החוקרים כותבים כי בעבודות קודמות נמצא קשר בין מעורבות דתית ובין מצב בריאותי טוב יותר, כולל שכיחות נמוכה יותר של עישון ושיעורי תמותה נמוכים יותר. הם מוסיפים כי אנשים דתיים מדווחים על בריאות כוללת טובה יותר, ובמספר מחקרים קטנים נמצא קשר בין עיסוק רב יותר בדת ובין תחלואה ותמותה קרדיווסקולאריות נמוכות יותר.

יוזם המחקר הינו סטודנט לרפואה שהיה אז בשנתו הראשונה ללימודים. החוקרים בדקו באופן רטרוספקטיבי נתונים על 5,474 משתתפים לבנים, שחורים, היספאנים וסיניים בגיל 45-84 שנים ממחקר ה- Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis (MESA). הם העריכו את מידת הדתיות באמצעות שאלון שעסק ב-3 נושאים עיקריים: תדירות ההשתתפות בפעילויות דתיות, תדירות התפילה והמדיטציה, ורוחניות. על מנת להעריך את מידת הרוחניות עשו החוקרים שימוש בסולם ה- Daily Spiritual Experiences Scale, שהינו סולם בן 5 פריטים שתוכנן להעריך רגשות קרבה לאלוהים וחוויות שעולות מתוך תחושות אלו.

מתוצאות המחקר עולה כי לא נמצא קשר בין מדדי דתיות ובין נוכחות של מחלה קרדיווסקולארית תת-קלינית. החוקרים מסבירים כי הערכת המצב הקרדיווסקולארי התבססה על תוצאות בדיקות שונות, כולל רמת הסידן בעורקים הכליליים, מדידת עובי שכבת האינטימה-מדיה בעורק הקרוטיד, גודל חדר הלב השמאלי ומדידת ankle-brachial-index. בנוסף, לא נמצא במחקר קשר בין מידת הדתיות ובין אירועים קרדיווסקולאריים לאחר 4 שנים.

עם זאת, החוקרים מציינים כי נמצא קשר מובהק בין דתיות והשמנה. לאחר תקנון למשתנים שונים, נמצא כי למשתתפים שהשתתפו בפעילויות דתיות בתדירות גבוהה יותר וכן למשתתפים עם רוחניות רבה יותר, היה סיכוי גבוה יותר להשמנה וסיכוי נמוך יותר לעשן. הם מדווחים כי לא נמצא קשר בין דתיות או רוחניות ובין גורמי סיכון קרדיווסקולאריים, דוגמת סוכרת או רמה גבוהה של שומנים בדם.

יחס הסיכויים (OR) לעישון והשמנה ע”פ תדירות הפעילות הדתית מוצג בטבלה הבאה:

יחס הסיכויים לעישון והשמנה ע”פ תחושות הרוחניות מוצג בטבלה הבאה:

החוקרים מציינים כי תקופת המעקב במחקר נמשכה רק 4 שנים, ולכן מדובר במחקר קצר-טווח יחסית ויש לפרש את תוצאותיו בזהירות. לדבריהם, הקשר שנצפה בין דתיות/רוחניות ובין השמנה הוא מעניין, ונותר מובהק סטטיסטית גם לאחר תקנון לגורמים חברתיים, דמוגרפיים ופסיכולוגיים. הם מסבירים כי מהות הקשר אינה ברורה בשלב זה, ולאור אופיו של המחקר לא ניתן לקבוע סיבתיות.

החוקרים מדגישים כי המחקר כלל הן גברים והן נשים מקבוצות אתניות שונות, בניגוד לעבודות הקודמות. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בתחום. כעת מתכננים החוקרים מחקר פרוספקטיבי ארוך טווח להערכת הקשר בין מעורבות דתית ורוחניות ובין פרופיל הסיכון והתחלואה הקרדיווסקולארית, שעשוי להסביר את הקשר שנצפה בין דתיות והשמנה.

Circulation. 2010;121(5):659-66

לידיעה במדסקייפ