מניתוח ממצאי מחקר ARIC עולה קשר בולט בין יתר לחץ-דם ממושך ובין התקדמות WMH (White Matter Hyperintensity), הקשור עם הפרעה קוגניטיבית חדשה או החמרה בתפקוד הקוגניטיבי ודמנציה.

לדברי החוקרים, הממצאים מדגישים את חשיבות הטיפול בלחצי דם מוגברים, מאחר ולהורדת לחץ דם חשיבות במניעת מחלה של החומר הלבן, וייתכן כי בסופו של דבר תביא למניעת פגיעה קוגניטיבית ודמנציה.

החוקרים התבססו על נתוני מחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities) להערכת הקשר בין לחץ דם והתקדמות WMH. מחקר ARIC הוא מחקר שהתמקד בנשים וגברים שחורים ולבנים, בגיל העמידה, שנועד לבחון את המהלך הטבעי של טרשת עורקים וסיבוכיה.

כחלק מהמחקר, 983 חולים (49%) עברו בדיקת MRI (Magnetic Resonance Imaging) של המוח בין השנים 1993-1995, ושוב ב-2004-2006, ולחץ הדם נמדד באופן קבוע.

החוקרים מצאו כי לחץ דם סיסטולי הינו גורם מנבא משמעותי להתקדמות מחלה של החומר הלבן במוח, וזהו הגורם המנבא החשוב ביותר להתקדמות מחלה של החומר הלבן.

מתוצאות המחקר עולה כי כל עליה של 20 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי לוותה בהתקדמות של 2.5 סמ”ר ב-WMH בשחורים ו-2.6 סמ”ר בלבנים (p<0.0001).

החוקרים מצאו קשר בין ערכי לחץ דם סיסטולי מצטברים גבוהים יותר (לכל 20 מ”מ כספית) ובין התקדמות WMH בחמישון העליון (Adjusted OR = 2.0). בנוסף, באפריקנים-אמריקאים, החוקרים זיהו קשר בולט יותר בין ערכי לחץ דם שנמדדו בשלב מוקדם במהלך החיים, כאשר המשתתפים היו בגילאי 45-64 שנים, ובין התקדמות WMH , בהשוואה לקשר עם מדידות שנערכו בשנים מאוחרות יותר.

במאמרם מציינים החוקרים כי בעוד שאחרים שיערו כי WMH נובע מפגיעה ניוונית או דה-מייליניטיבית, ממצאים אלו תומכים בנוכחות מרכיב וסקולארי משמעותי המוביל להתקדמות WMH.

החוקרים מציינים כי הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהצביעו על חשיבות הערכת גורמי סיכון וסקולאריים באמצע החיים, במטרה לנבא הפרעה קוגניטיבית ומחלה של החומר הלבן בשלב מאוחר יותר.

Stroke 2010;41:3-8

לידיעה במדסקייפ